ריקוד בשעות הפנאי מסייע לרגולציית עקה, זאת באמצעות ביטוי רגשי והשפעות נוירוביולוגיות. זוהי הסקירה הראשונה, שעסקה בגישה מולטידיסציפלינרית להערכת תפקידו של ריקוד ברגולציה של עקה. הממצאים מעידים כי ריקוד עשוי להוות תפקיד מרכזי בפיתוחן של אסטרטגיות התמודדות ועמידות.
עד כה, מרבית המחקרים התמקדו בעצימות הפיסית של הריקוד, אך הריקוד מספק הרבה יותר מאימון גופני. זו חוויה, התומכת באופן ישיר בהקלה על סטרס, מעודדת בריאות פסיכולוגית, ותומכת באימוץ של מנגנוני התמודדות בריאים.
לריקוד הפוטנציאל להפחתת תגובות חריפות לסטרס ולשיפור הבריאות הכללית, כמו גם לפיתוחם של מנגנוני התמודדות בריאים, וזאת באמצעות קשרים חברתיים ודרכים לביטוי רגשי.
