העברת טכנולוגיה בתעשייה הפרמצבטית

סוף סוף סיימנו את הפיתוח המוצלח של מוצר שעליו עבדנו כמה שנים ונתקבל אישורו מהרשות. האם אנו יכולים לומר בוודאות, שהייצור יכול להתחיל כבר מחר? הנטייה הטבעית שלנו היא כמובן לענות בחיוב. אחרי הכול, השקענו עבודה מרובה בתכנון ובביצוע המחקר, ועל כן, באופן טבעי, לא היינו צופים בעיות בייצור. מאחר שהמציאות בעולם הפרמצבטיקה (ואולי גם בסקטורים אחרים) שונה, אנסה להסביר בהמשך מדוע אנו נזקקים לשלב חשוב זה של העברת טכנולוגיה כדי שהייצור, או המערכת התפעולית,  יוכלו להתנהל במינימום מעצורים והפרעות.

נתחיל בכמה הגדרות והבהרות:

טכנולוגיה – תהליך ייצור או בדיקה פרטני שפותח ע”י קבוצת מחקר ופיתוח (מו”פ), או שבוצע באופן שוטף ע”י מערכת ייצורית/תפעולית.
העברת טכנולוגיה – העברת הטכנולוגיה ממחקר ופיתוח לייצור, מחברה לחברה, מאתר לאתר באותה חברה, או אפילו מאתר מו”פ אחד למשנהו.
מעביר הטכנולוגיה – הגוף שפיתח את הטכנולוגיה או הגוף שיישם אותה באתר המקורי.
מקבל הטכנולוגיה – הגוף שאמור לקבל את הטכנולוגיה או המוצר מהמעביר וליישם אותה בדיוק המרבי באתר שלו.

ההעברה חייבת להתבצע בעבודת צוות מולטידיסציפלינרית. אך למרות שיש פה מחויבות של שני הצדדים להעברה מוצלחת, הנטל העיקרי נופל על המעביר, עקב היותו הצד שחייב להוכיח למקבל שניתן לבצע את ההעברה בהצלחה. ההעברה חייבת להתבצע תוך שימוש בכלים סטנדרטיים המקובלים על שני הצדדים, כגון: תוכנה, מכשור, שיטות ונוהלי עבודה וכד'. המרכיב העיקרי שנדרש להעברה מוצלחת הוא תקשורת נאותה בין שני הצדדים.

בהמשך ייבחנו כמה מן הכלים והאסטרטגיות שבהם ניתן להיעזר בהעברה יעילה של פרויקטים ותהליכים בשלביהם השונים.

מוצר או תהליך שפותח במחקר ופיתוח, לעולם לא ייחשב מושלם עד שיעמוד במבחן המציאות של הייצור השוטף. לא אחת מתברר בדיעבד, תוך כדי הרצה ראשונית בייצור, כי נקודות שנראו לכאורה סגורות, אינן סגורות דיין. הדבר עשוי לנבוע מגמלון המתבצע עם ציוד שלפעמים אינו תואם את הציוד במו”פ, או בגלל עיצובו השונה קמעא. במקרה כזה יש לשנות את הפרמטרים בזמן הגמלון. כמו כן, פרטים שנראו זניחים למעביר הטכנולוגיה, מתבררים בדיעבד כבעלי חשיבות בהרצת תהליך בקנה-מידה גדול יותר, או אפילו באותו קנה-מידה באתר אחר. לא אחת נשמטים פרטים מסוג זה בפרוטוקול ההעברה, מכיוון שלא מיוחסת להם החשיבות המתאימה.

1. התהליך מתחיל בהעברת שאלון של מעביר הטכנולוגיה למקבל, שבו נדרש המקבל לספק מקסימום אינפורמציה על המשאבים והיכולות שלו שכוללים: כוח אדם, מכשור, מתקנים, מעבדות וכו'. שלב זה הוא קצר יחסית כאשר הטכנולוגיה המועברת היא באותו מפעל או אתר.
2. משוב המקבל לשאלון הנ”ל חייב להיעשות בפירוט מרבי, בעיקר כשמדובר בחברות או באתרים שונים.
3. העברת המסמכים הרלוונטיים מהמעביר למקבל. מסמכים אלו כוללים: שיטות עבודה, ציוד, מתקנים, תהליך מפורט ובדיקות תוך כדי התהליך (In Process Testing) ובסיומו. לצורך זה ניתן ליצור קובץ אלקטרוני משותף לשני הצדדים, שיכיל את כל האינפורמציה ושגם יהיה דינמי דיו לצורך השינויים החלים תוך כדי התהליך.
4. פגישה ראשונית של שני הצדדים לדיון בתהליך נועדה לצורך היכרות ראשונית של המשתתפים והצגה ראשונית של התהליך הטכנולוגי. בפגישה זו ייסקר התהליך, יועלו הצעות לשינוי או לשיפור, יוסקו מסקנות ויובהרו נוהלי העבודה בשני הצדדים.
5. הכנת מסמכים סופיים להעברה. מסמכים אלו יכילו פירוט מלא של התהליך, השיטות, רשימת ציוד, אריזות וספקים. המסמך העיקרי יהיה מסמך שיכיל את דפי העבודה המפורטים ויצורף אליו תרשים זרימה דינמי שיהיה ניתן לשינוי במידת הצורך. תרשים זה חייב להכיל בתוכו את המרכיבים הבאים:   
   • משימות
   • שלבים עיקריים ופרמטרים קריטיים
   • מרכיבים נלווים לתהליך
   • חומרי גלם וספקיהם
   • מסמכי GMP
   • רשימה מדויקת של ציוד וספקיו
   • בדיקות בתהליך (In Process Testing)
   • שיטות אנליטיות לבדיקה סופית ו-In Process
   • Batch Records (דפי עבודה לפני ביצוע)
   • גנט והצעת לו”ז ריאלי
6.  פגישה סופית בין מעביר הטכנולוגיה ומקבלה. פגישה זו תיערך לאחר סקירה מדוקדקת של המסמכים ע”י המקבל. המקבל יבדוק את תאימות המסמכים למצב מתקן הייצור שלו ו/או המעבדה. בפגישה זו ייעשה ה-Fine Tuning של המסמך הסופי, שבסופו של דבר ייחתם על-ידי שני הצדדים. בפגישה זו גם יוחלט על הלו”ז הסופי המקובל על שני הצדדים.
7.  ביצוע הרצות ההעברה. ביצוע זה ייעשה במשותף, דבר שייתן חיזוק למקבל ע”י העברת פרטי ידע נוספים תוך כדי התהליך. במקרה של העברת תהליך בדיקה אנליטית, מומלץ שהבדיקה תיעשה במקביל בשתי המעבדות על אותן דוגמאות, כדי שניתן יהיה לעשות השוואה סטטיסטית של התוצאות. הביצוע ילווה כמובן בתיעוד מדוקדק של פרטי העבודה והממצאים. בהרצת העברת טכנולוגיה באתר ייצור, מקובל לשתף גם את קבוצת הטכנולוגיה והבטחת האיכות. מעורבות קבוצות אלו מהווה כלי מצוין לבחינת תהליך גמלון (עכשווי או עתידי) כנגד הפרמטרים הקריטיים, בקרות, מפרטי In Process וכו'.
8.  סיכום התהליך. הסיכום יכלול הערכה לשביעות רצון מהתאמת התהליך לייצור/תפעול, אזהרות והצעות עתידיות. המסמך המסכם, שייכתב ע”י שני הצדדים, יהווה מסמך עבודה יומיומי לצד המקבל, ובנוסף מסמך עתידי לכל אלו שתהיה להם נגיעה לתהליך הטכנולוגי בעתיד. מסמך כזה אמור להוות נכס חשוב מאוד לכל חברה השואפת לשימור הידע ותיעודו.
9.  הדרכת עובדי הצד המקבל חייבת להתבצע מייד לאחר חתימת המסמך המסכם, באם יש כוונה מיידית להתחיל בייצור או בביצוע התהליך. תהליך הייצור לא יוכל להתחיל ללא הדרכה מסודרת של אנשיו בפרטי התהליך. ביצוע איכותי של התהליך בעתיד יהיה כמובן תלוי באיכות ההדרכה שניתנה למבצעים. ההדרכה חייבת לכלול את התהליך והציוד כאחד, ובאופן טבעי רצוי שתינתן ע”י הגוף הטכני של הצד המקבל – כמו קבוצת הטכנולוגיה, למשל.

הרצה מוצלחת של כמה אצוות, או בדיקה אנליטית מוצלחת של כמה אצוות, לפי התהליך המועבר, יקבעו אם הועבר התהליך כיאות. רק לאחר הרצה מוצלחת של הנ”ל נוכל לומר בוודאות שהצלחנו בהעברת הטכנולוגיה והתהליך נסגר. במידה שיש צורך להעביר את הטכנולוגיה לאתר חדש או למעבדה חדשה, אנו חייבים להתחיל בכל המעגל מחדש, גם אם ההעברה היא ממתקן ישן למתקן חדש באותו אתר. רשויות הבריאות דורשות לקבל מראש את הנתונים, ולעתים עומדות על כך שהמפעל ייבדק לפני מתן האישור למתקן או למעבדה שבהם מתבצע התהליך. היתרון בהעברות עוקבות או נוספות של אותו תהליך הוא שהידע המצטבר מההעברה הראשונית כבר קיים, ועל כן התהליך יהיה קל יותר. הגורמים המשתתפים בהעברת טכנולוגיה במפעל רוכשים ידע וניסיון עם כל העברה נוספת, ועקב כך רוכשים מומחיות בעלת חשיבות עליונה לכל חברה המציבה את דגל האיכות והיעילות בראש רשימת משימותיה.

אסיים בציטוט מתוך “איכות ללא דמעות” של פיליפ קרוסבי:
“אם נבצע את המשימה כיאות בפעם הראשונה, נקבל גם איכות וגם יעילות ללא דמעות…”

ד”ר יחיאל גולנדר – סמנכ”ל בכיר בתרו, מכון מחקר
 
 בעריכת אבי אברמוף