אף שמחקרים קליניים קודמים ביססו את העובדה כי סטטינים מועילים לחולים עם מחלות לב קורונריות, יש לציין כי חולים החולים במחלות הללו מעולם לא אושרו להשתתף במחקרים הרלוונטיים.
מחברי המחקר הנוכחי, טוענים כי ישנה סיבה להאמין כי השפעת הסטטינים הינה שונה בחולי CAD ובחולי HF.
המחקר שמומן על ידי התעשייה חילק רנדומאלית 5011 חולים בגיל 60 ומעלה (גיל ממוצע 73) הסובלים מסימפטומים של HF, CAD ודיספונקציה סיסטולית לקבלת rosuvastatin או פלצבו, זמן המעקב הממוצע היה 32.8 חודשים. נמצא כי החולים שנטלו את התרופה הציגו רמות נמוכות יותר של LDL ו high-sensitivity C-reactive protein levels אך מנגד שיעור מקרי התמותה, התקפי הלב והשבץ לא פחת בצורה משמעותית בקבוצה זו לעומת קבוצת הפלאצבו.
בנוסף נמצא כי קבוצת נוטלי התרופה היו בסיכון נמוך יותר לאשפוז כתוצאה מסיבות קרדיווסקולריות לעומת קבוצת הפלצבו. עוד צוין כי תופעות לוואי לא נצפו בשתי קבוצות המחקר.
לסיכום: למרות שהתרופה לא הפחיתה את שיעורי התמותה לעומת פלצבו, כן נצפה שיעור נמוך יותר של אשפוזים לעומת קבוצת הפלצבו, ממצא זה מדגיש את יעילותה של התרופה.
לעומת זאת ישנן עדיין מספר שאלות פתוחות: האם סטטינים יעילים פחות בחולי HF לעומת חולים אשר אינם חולים ב- HF? האם השפעתם של הסטטינים פוחתת עם הגיל? ולסיום, כיצד משפיע התרופה rosuvastatin ביחס לסטטינים אחרים?
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
