מחקר חדש שפורסם ב- Archives of Internal Medicine טוען כי לחולים עםprimary aldosteronism ישנו סיכון גבוה פי 4 לאירועים קרדיווסקולרים וזאת בהשוואה לאנשים הסובלים מ- essential hypertension בלבד.
מנגד טיפול בהפרעה האנדוקרינית שניתן על ידי ניתוח או על ידי אנטגוניסטים לאלדוסטרון מוריד את הסיכון הקרדיווסקולרי בחזרה ומשווה אותו לזה של החולים ב- hypertension בלבד.
החוקרים עקבו במשך 7.4 שנים אחר אירועים קרדיווסקולרים ב-54 חולים עם primary aldosteronism אשר טופלו ב- (adrenalectomy 24 חולים או ב-spironolactone 30 חולים). חולים אלו הושוו עם 323 חולים עם essential hypertension.
בתחילת המחקר, היארעותם של אירועים קרדיווסקולרים היתה גבוהה פי 4 בקרב חולי ה- primary aldosteronism, ממצאים אלו תומכים בכך כי רמות גבוהות של אלדוסטרון תורמות לנזק קרדיווסקולרי וזאת בלא כל קשר ללחץ הדם.
במהלך המעקב, כל חולה מבין 54 החולים עםprimary aldosteronism הושווה עם שני חולים עםessential hypertension. כל החולים טופלו על מנת להשיג לחץ דם הנמוך מ- 140/90 כאשר היעד הטיפולי הקרדיווסקולרי כלל myocardial infarction (MI), stroke, any type of revascularization procedure, sustained arrhythmias. כמו כן הושווה לחץ הדם בין שתי הקבוצות במהלך המעקב.
לדעת החוקרים ממצא זה מדגיש כי על ידי הטיפול ב- primary aldosteronism ניתן לשחזר את ההיארעות הנורמלית של אירועים קרדיווסקולרים.
כמו כן לא נצפה כל הבדל בהיארעות הקרדיווסקולרית בין קבוצת החולים שטופלה ב- adrenalectomy ובין זו שטופלה ב- spironolactone.
ממצאים אלו מדגישים את חשיבות האבחנה של הפרעה אנדוקרינית זו וזאת על מנת למנוע ביעילות את הסיכון לתחלואה. רמות הפוטסיום בדם ולחץ דם גבוה אשר אינו מגיב לטיפול סטנדרטי עשויים לרמוז על המצאות הפרעה זו.
לידיעה>>
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס, מערכת PharmaLine
