השימוש בקנאביס בקרב בני נוער מעורר כבר שנים שאלות לגבי השפעתו על המוח המתפתח. כעת, מחקר האורך הגדול ביותר מסוגו בארה”ב מספק תמונה מדאיגה: מתבגרים שהחלו להשתמש בקנאביס הראו קצב איטי יותר של התפתחות קוגניטיבית, בין היתר בתחומי הזיכרון, הקשב, השפה ומהירות עיבוד המידע.
המחקר, שפורסם בכתב העת Neuropsychopharmacology, התבסס על נתוני יותר מ־11,000 ילדים ומתבגרים המשתתפים במחקר האמריקאי הגדול להתפתחות המוח בגיל ההתבגרות – ABCD. בניגוד למחקרים רבים שהתבססו רק על דיווח עצמי, החוקרים שילבו גם בדיקות ביולוגיות לאיתור חשיפה לקנאביס.
למה גיל ההתבגרות רגיש במיוחד?
המוח אינו מסיים את התפתחותו בילדות. במהלך גיל ההתבגרות מתרחשים שינויים משמעותיים ברשתות עצביות הקשורות לזיכרון, קבלת החלטות, שליטה בדחפים, קשב ותפקודים ניהוליים.
במקביל פועלת במוח המערכת האנדוקנבינואידית – מערכת תקשורת טבעית הכוללת קולטנים וחומרים דמויי־קנבינואידים שהגוף מייצר בעצמו. מערכת זו משתתפת בוויסות תהליכים רבים, ובהם למידה, זיכרון, מצב רוח, תגובה לסטרס והתפתחות עצבית.
THC, המרכיב הפסיכואקטיבי העיקרי בקנאביס, נקשר בעיקר לקולטני CB1 במוח ועלול לשבש את האיתות הטבעי במערכת זו. הוא משפיע גם על פעילותם של מתווכים עצביים שונים, ובהם דופמין, GABA וגלוטמט – שלהם תפקיד חשוב בתפקוד ובהתפתחות המוח.
יותר מ־11 אלף ילדים במעקב
החוקרים ניתחו נתונים של 11,036 משתתפים, שהחלו את המעקב בגיל 9–10 ונבדקו לאורך השנים עד גיל 16–17.
זהו יתרון משמעותי של המחקר: במקום להשוות בנקודת זמן אחת בין בני נוער שמשתמשים בקנאביס לבין כאלה שאינם משתמשים, החוקרים יכלו לבחון את מסלול ההתפתחות של אותו אדם לאורך זמן – כולל ביצועיו הקוגניטיביים עוד לפני שהחל להשתמש בקנאביס.
המשתתפים עברו מבחנים בתחומים שונים, ובהם זיכרון מיידי ומושהה, זיכרון עבודה, מהירות עיבוד מידע, שליטה מעכבת – כלומר היכולת לעצור תגובה אוטומטית – עיבוד חזותי־מרחבי ושפה.
כדי לזהות שימוש בקנאביס לא הסתפקו החוקרים בשאלונים. לצד דיווח עצמי נעשה שימוש גם בבדיקות שיער, שתן ונוזל הפה. שילוב זה חשוב במיוחד במחקרים בקרב מתבגרים, משום שדיווח עצמי על שימוש בחומרים אינו תמיד מדויק.
לא בהכרח ירידה – אלא האטה בהתפתחות
זהו אולי הממצא החשוב ביותר להבנת המחקר.
החוקרים לא מצאו שכל נער שהשתמש בקנאביס הפך לפתע לבעל יכולות קוגניטיביות נמוכות יותר. התמונה הייתה מורכבת ועדינה יותר.
לפני תחילת השימוש בקנאביס, בחלק מהמדדים הציגו המתבגרים ביצועים דומים ואף טובים יותר בהשוואה לבני גילם. אלא שלאורך הזמן השתנה מסלול ההתפתחות: בעוד שהיכולות הקוגניטיביות של בני הנוער שלא השתמשו בקנאביס המשיכו להשתפר עם הגיל, אצל אלה שהחלו להשתמש בקנאביס קצב השיפור היה איטי יותר.
הבדלים במסלולי ההתפתחות נמצאו בזיכרון מיידי ומושהה, מהירות עיבוד, שליטה מעכבת, עיבוד חזותי־מרחבי, שפה וזיכרון עבודה.
כלומר, המסר אינו בהכרח “קנאביס גורם מיד לאובדן זיכרון”. הממצא מטריד דווקא משום שהוא מתון יותר: שימוש בתקופה שבה המוח אמור להמשיך לפתח יכולות קוגניטיביות עשוי להיות קשור לכך שההתפתחות אינה מתקדמת באותו הקצב.
הבדלים קטנים משנה לשנה עשויים להצטבר לאורך תקופה ממושכת ולהיות בעלי משמעות ללמידה ולתפקוד היומיומי.
ומה גילו כשבדקו THC בשיער?
חלק מעניין במיוחד במחקר כלל 645 מתבגרים שעברו בדיקות שיער חוזרות בגילים 12–16. הבדיקות אפשרו לחוקרים להבחין בין חשיפה ל־THC לבין חשיפה ל־CBD – קנבידיול, מרכיב בקנאביס שאינו גורם לאותה השפעה משכרת האופיינית ל־THC.
בקרב מתבגרים שבשיערם נמצאה עדות לחשיפה ל־THC נצפה לאורך הזמן מסלול פחות חיובי של זיכרון אפיזודי – הזיכרון המאפשר לנו לזכור אירועים וחוויות אישיות בהקשר של זמן ומקום.
לעומת זאת, בקבוצה שבה נמצאה עדות ל־CBD בלבד לא נמצא אותו דפוס בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, מספר המשתתפים בקבוצת ה־CBD היה קטן, ולכן אין להסיק מכך ש־CBD נטול השפעה על המוח המתפתח.
האם המחקר מוכיח שקנאביס הוא הגורם?
לא לחלוטין.
מדובר במחקר תצפיתי ולא בניסוי מבוקר, ולכן הוא יכול להראות קשר בין שימוש בקנאביס לבין התפתחות קוגניטיבית איטית יותר, אך אינו יכול להוכיח באופן מוחלט שהקנאביס עצמו הוא שגרם לשינוי.
עם זאת, החוקרים ניסו להביא בחשבון גורמים רבים שעלולים להשפיע על התוצאות, ובהם מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים, היסטוריה משפחתית של הפרעות שימוש בחומרים, חשיפה לחומרים במהלך ההיריון, מאפיינים פסיכיאטריים מוקדמים ושימוש בחומרים נוספים.
השילוב בין מדגם גדול במיוחד, מעקב לאורך שנים, מבחנים קוגניטיביים חוזרים ובדיקות ביולוגיות לחשיפה לקנאביס מעניק למחקר משקל משמעותי.
השורה התחתונה לרוקח
המחקר אינו מוכיח שכל שימוש בקנאביס בגיל ההתבגרות יגרום בהכרח לנזק קוגניטיבי קבוע. הוא כן מצביע על כך שהתחלת שימוש בתקופה רגישה של התפתחות המוח קשורה להאטה במסלול השיפור של יכולות קוגניטיביות חשובות, כאשר החשיפה ל־THC בולטת במיוחד בהקשר של הזיכרון.
עבור רוקחים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות, זהו מסר חשוב בשיחה עם מתבגרים ועם הורים. השאלה אינה רק מה קורה בשעות שלאחר השימוש בקנאביס, אלא מה עשויה להיות המשמעות של חשיפה חוזרת במהלך שנים שבהן המוח עדיין נמצא בתהליך של הבשלה.
הממצאים מחזקים אפוא את ההמלצה לדחות ככל האפשר את גיל תחילת השימוש בקנאביס. לא משום שהמחקר מוכיח שכל חשיפה גורמת לנזק בלתי הפיך, אלא משום שגיל ההתבגרות הוא חלון זמן קריטי שבו יכולות קוגניטיביות חשובות עדיין מתפתחות.
