נשים רבות נחשפות לבנזודיאזפינים עוד לפני שהן יודעות שהן בהריון. התרופות, ובהן diazepam, lorazepam, alprazolam ו-clonazepam, משמשות לטיפול בחרדה, הפרעות שינה, התקפי פאניקה ומצבים נוספים. במשך שנים ליווה את הקבוצה חשש מפני מומים מולדים כאשר החשיפה מתרחשת בשליש הראשון, התקופה שבה מתפתחים איברי העובר. מחקר אוכלוסייה גדול במיוחד, שפורסם ב-Annals of Internal Medicine באוקטובר 2026, מציע כעת תמונה מרגיעה יותר: חשיפה לבנזודיאזפינים בתחילת ההריון לא נקשרה לעלייה משמעותית בסיכון הכולל למומים מולדים חמורים.
מה הם בנזודיאזפינים ולמה משתמשים בהם?
בנזודיאזפינים מחזקים את פעילותו של GABA – gamma-aminobutyric acid, המוליך העצבי המעכב המרכזי במוח, וכך מפחיתים עוררות, חרדה ומתח ומעודדים שינה. חלקם משמשים גם לטיפול בפרכוסים ולהרפיית שרירים. דווקא בגלל יעילותם ומהירות הפעולה שלהם, חשיפה אינה נדירה גם בנשים בגיל הפוריות. מצד שני, התרופות עלולות לגרום לישנוניות, ירידה בערנות, תלות ותסמיני גמילה, ולכן גם מחוץ להריון מקובל להשתמש בהן באופן ממוקד ובמינון הנמוך הנדרש.
מחקר בהיקף חריג
החוקרים מHospital –Brigham and Women, Scholl Medical Harvard ומוסדות נוספים ניתחו 4,229,155 הריונות בארה״ב בשנים 2000–2020. הנתונים הגיעו משני מקורות גדולים: Medicaid, תוכנית הביטוח הציבורית האמריקאית, ומאגר הביטוח המסחרי Merative MarketScan.
חשיפה הוגדרה כניפוק של לפחות מרשם אחד לבנזודיאזפין במהלך השליש הראשון. בקבוצת Medicaid נכללו 2,478,434 הריונות, ומהם 51,339 – כ-2.1% נחשפו לבנזודיאזפינים. בקבוצת הביטוח המסחרי נכללו 1,750,721 הריונות, ומהם 27,779 – כ-1.6%נחשפו.
החוקרים השוו את שיעור המומים המולדים החמורים בין הריונות עם חשיפה לבין הריונות ללא חשיפה, תוך התאמה לגורמי רקע שעלולים להשפיע על התוצאה, ובהם מחלות אימהיות ותרופות נוספות.
מה נמצא?
ב-Medicaid שיעור המומים המולדים החמורים היה 4.0% בקרב הריונות שנחשפו לבנזודיאזפינים לעומת 4.1% ללא חשיפה. במאגר הביטוח המסחרי השיעורים היו 4.9% לעומת 4.8%, בהתאמה.
לאחר ההתאמות הסטטיסטיות, יחס הסיכון המתוקנן היה 0.99, עם רווח בר-סמך של 95% בין 0.96 ל-1.03. במילים פשוטות: לא נמצא הבדל משמעותי בסיכון הכולל למומים חמורים בין הקבוצות. גם כאשר נבדקו מומים במערכות איברים ספציפיות, כולל כאלה שבעבר הועלה חשד לקשר לבנזודיאזפינים, לא נמצא דפוס עקבי של עלייה בסיכון. גם לא הופיע קשר ברור של מנה–תגובה, כלומר מצב שבו הסיכון גדל ככל שהחשיפה גבוהה יותר.
למה הנתון חשוב?
הספרות בנושא אינה אחידה. מחקר גדול מדרום קוריאה, שפורסם ב-PLOS Medicine בשנת 2022 וכלל יותר משלושה מיליון הריונות, מצא עלייה קטנה אך מובהקת בסיכון למומים בכלל ולמומי לב בפרט, בעיקר במינונים גבוהים. יחס הסיכון המתוקנן היה 1.09 למומים כלליים ו-1.15 למומי לב.
לכן למחקר האמריקאי החדש חשיבות מיוחדת: הוא מוסיף אוכלוסייה עצומה ושונה ומצא תוצאה הקרובה מאוד להעדר השפעה. הפער בין המחקרים ממחיש את הקושי להפריד בין השפעת התרופה לבין המחלה שבגללה ניתנה, חומרת החרדה או הפרעת השינה, טיפול פסיכואקטיבי נוסף וגורמי אורח חיים.
ומה לגבי שילוב עם תרופות פסיכואקטיביות אחרות?
בחלק מהאנליזות שבהן בנזודיאזפינים שולבו עם תרופות פסיכואקטיביות נוספות הופיעו אותות לעלייה במומים מסוימים. עם זאת, הממצאים לא היו עקביים ולכן אינם מאפשרים לקבוע קשר סיבתי. זהו נושא שדורש מחקר נוסף.
מה המחקר אינו אומר
המחקר אינו מוכיח שבנזודיאזפינים “בטוחים לחלוטין” בהריון. הוא התמקד בעיקר במומים מולדים לאחר חשיפה בשליש הראשון, ואינו נותן תשובה מלאה לגבי הפלות, לידה מוקדמת, גדילה עוברית, שימוש ממושך בשלבים מאוחרים יותר של ההריון או השפעות על היילוד.
בנוסף, החשיפה נקבעה לפי ניפוק מרשם. אין ודאות שכל אישה אכן נטלה את התרופה, באיזה מינון ולמשך כמה זמן. כמו בכל מחקר תצפיתי, ייתכן שנותרו גורמים משפיעים שלא נמדדו במלואם.
המסר לרוקח
הממצא חשוב במיוחד כאשר אישה מגלה שהיא בהריון ומספרת שנטלה בנזודיאזפין לפני שידעה על ההריון. הנתונים החדשים אינם תומכים בהנחה שחשיפה כזו כשלעצמה גורמת לעלייה משמעותית בסיכון הכולל למומים מולדים חמורים, ולכן יש מקום להרגעה שקולה ולא להפסקת טיפול פתאומית מתוך פחד.
עם זאת, אין להסיק שניתן להתחיל או להמשיך טיפול ללא הערכת סיכון–תועלת. יש לבחון את האינדיקציה, חומרת התסמינים, משך הטיפול, המינון והחלופות האפשריות. גם הפסקה חדה לאחר שימוש ממושך עלולה לגרום לתסמיני גמילה.
עבור הרוקח, המסר כפול: המחקר החדש מפחית חלק מהחשש הטרטוגני שיוחס לבנזודיאזפינים, אך אינו מבטל את הצורך בשימוש מושכל ובהערכה פרטנית של כל מטופלת.
מקורות
- Annals of Internal Medicine – המחקר החדש (2026) – https://doi.org/10.7326/ANNALS-25-05148
- PLOS Medicine – מחקר דרום קוריאה על בנזודיאזפינים בהריון (2022) – https://journals.plos.org/plosmedicine/article?id=10.1371/journal.pmed.1003945
Pharmaline Professional
