מ.ב, בן 40 שנה, רופא במקצועו, נשוי ואב ל-3 ילדים
רקע: מ.ב. פנה להערכה לאחר שבנו האמצעי אובחן כסובל מהפרעת ריכוז וקשב ומצבו השתפר מאוד הודות לטיפול. מלבד הבן, לא ידוע על מקרים נוספים של הפרעת קשב במשפחה.
מילדותו המוקדמת מתואר מ.ב. כבעל אופי פעלתני וכסובל מקשיי שינה. בגיל ביה”ס הוגדר כמי ששרוי בתנועה מתמדת, ואופיין בדימוי “השולחן שלך משייט כמו ספינה”. הייתה לו בעיה מתמשכת עם כתב היד, עד כדי דרישה מצד ביה”ס להעתקה חוזרת של רוב המבחנים המשמעותיים. התאפיין באי סדר, בנטייה להתחיל פעילויות מרובות עם רמת מוסחות ניכרת.
יחד עם זאת, גילה מ.ב. יכולות אינטלקטואליות גבוהות ואמביציה. המערכות המשפחתית והלימודית שהדגישו את הישגיו, שמרו על תבניות תפקודיות בתקופת ההתפתחות, תקופה שבה איש לא חשב על האבחנה האמורה של הפרעת קשב.
בלט פער בין ההישגים בדיון השוטף בכיתה, לבין ההצלחות, בפרט במבחנים. כמו כן היה קושי מתמשך בהגשת עבודות. קושי זה נמשך הלאה ובא לביטוי בקושי בהתארגנות לכתיבה של עבודות מדעיות.
מטופלים וחברי צוות פירשו לעתים את התנועתיות/תזזיתיות של מ.ב. כביטוי לחוסר עניין או קוצר רוח. התהוותה חוויה אישית של תת-הישגיות.
בעקבות ההערכה של הבן, עבר מ.ב. הערכה תוך שחזור של תעודות מימי ביה”ס, דיווח של אמו, דיווח עצמי לגבי קשיים עכשוויים (קושי בהשלמת מטלות, דחיינות, קושי בארגון הזמן, אי השלמה של מטלות לאחר שהחלקים המעניינים בהן הסתיימו, קושי בשמירה על טווח קשב מעל 20 דקות, ולעתים אימפולסיביות, בפרט בנהיגה).
בדיקה ואבחנה: סביב ההתלבטויות נעשה למ.ב. מבחן TOVA- – Test of Variables of Attention מבחן ממוחשב להערכה וטיפול בילדים ומבוגרים עם הפרעת קשב, שהראה ציון Attention Deficit Hyperactivity Disorder – -ADHD של 7.12 ללא ריטלין (Ritalin), וציון של 0.23 עם ריטלין 15 מ”ג, תוך שיפור ברור בחוויה.
במקור היה ניסיון לטיפול עם ריטלין קצר טווח אך ורק על בסיס של “לפי הצורך”. הנסיון לא עבד לאורך זמן מכיוון שהיה עיסוק מתמיד בתכנון ופספוסים חוזרים.
טיפול: קונצרטה (concerta 72) מ”ג ליום.
המצב כיום: בעקבות הטיפול חלה הטבה משמעותית בכל מדדי התפקוד המוזכרים של מ.ב., עם שיפור ניכר ביכולת הארגון, התכנון, ההתמודדות עם מטלות וסיומן.
מאת דר’ יובל בלוך, מנהל מרפאת ילדים ונוער, בי”ח שלוותה
