אנא סובבו את הטלפון שלכם.
הוצאת תרופות מצילות חיים מהביטוחים המשלימים לא תשרת את עקרון השוויון. היא רק תהפוך חולים רבים לפושטי יד באחת המערכות במחזה "חשיבותה של רצינות" מחליט אלגרנון להיפטר מחברו הדמיוני בנברי ומודיע על מותו. "ממה הוא מת?" מתעניינת דודתו אוגוסטה. "הוא מת", משיב אלגרנון, "מכיוון שרופאיו החליטו כי אינו יכול לחיות יותר". "אני שמחה לשמוע", מגיבה הדודה, "שהיה לו אמון כה רב ברופאיו, ושהוא פעל לפי עצתם הרפואית".
נזכרנו בחילופי הדברים הללו לנוכח החלטת הכנסת להשאיר בחוק ההסדרים את הסעיף האוסר על קופות החולים לכלול בביטוח המשלים שלהן כיסוי לתרופות מצילות ומאריכות חיים, שאינן בסל הבריאות. תהינו כמה מהחולים שלא יוכלו לקבל את התרופות, מכיוון שהכנסת החליטה שלא יוכלו לחיות יותר, ימצאו נחמה בידיעה כי חיים קוצרו במצוותו של המחוקק.
המהלך החקיקתי הזה נעשה כחלק מהסכם שלפיו ייתוספו לתקציב סל שירותי הבריאות בין 120 ל 150 מיליון שקל בכל אחת משלוש השנים הקרובות, בתוספת סכום מסוים לחיסונים. לכאורה, העדיפה הכנסת את טובת הכלל על פני טובתם של רוכשי הביטוחים המשלימים. למעשה, היא קשרה בין שני עניינים שאין קשר ביניהם. כדי להצדיק את הקשר בין התוספת לסל הבריאות לבין ביטול הכיסוי לתרופות מצילות או מאריכות חיים בביטוח המשלים, נדרשים שני תנאים: האחד הוא שאי אפשר לקיים תקציבית את המהלך האחד ללא המהלך השני.
תנאי זה אינו מתקיים, מכיוון שעלות הביטוחים המשלימים אינה ממומנת מתקציב המדינה, ומכאן שגם ביטולם לא יביא לכל חיסכון תקציבי. התנאי השני הוא, שכל התרופות שמבוטח בביטוח המשלים היה זכאי לקבל, היום או בעתיד, במסגרת התוכניות הללו, ייכללו בסל השירותים הבסיסי הקבוע בחוק. גם תנאי זה אינו מתקיים: לפי ההערכות הקיימות, הכנסת רוב התרופות החיוניות לסל שירותי הבריאות מחייבת תוספת של יותר מ 600 מיליון שקל השנה ועדכון קבוע של 2% מדי שנה.
מאת: נתן סמוך ויואל ליפשיץ
הידיעה הועברה ע"י מערכת PharmaLine
