מאז 1999, המטפלים מתמקדים בסיסמא “לטעות זה אנושי”, כולם שואפים להפחתת מספר הטעויות בעזרת אביזרים אלקטרוניים, תוכנות מחשב וכו', אך מעט מאוד התייחסות ניתנת לחלק השני של האמרה- “לסלוח זה אלוהי”.
איך נוכל לאפיין את המימדים של הטעות הרפואית, ע”מ שהמטופלים, משפחותיהם והמטפלים עצמם יתקדמו לכיוון הסליחה?
התשובה לכך היא תקשורת ישירה ללא הליכה סחור-סחור,מבלי להאשים אחרים וע”י הודעה בטעות. בנוסף, שיתוף פעולה בין החולים למטפלים יכול להביא לרעיונות רבים למניעה ופתרון טעויות, ולכן יש ליצור את הגשר ולהקשיב למטופלים ומשפחותיהם
למאמר ב- New England Journal of Medicine מצורף סרטון, ובו המטופלים והמשפחות מדברים על הטעויות הרפואיות אליהן נחשפו, מכמה נקודות מבט כגון רגשות האשם של המטפל ושל משפחת המטופל שלא מנעה את הטעות. המטפלים מודים שהם מרגישים אשמה ופחד בעיקר מאובדן האמון, הלקוחות, ורישיון העבודה.
לידיעה >>
הידיעה הועברה ע”י אנה גורודניצ'י, רוקחת אבטחת איכות תרופות וצר”פ שירותי בריאות כללית
