Tadalafil מוכרת בעיקר כתרופה לטיפול בהפרעת זקפה, אך השימוש בה במינון יומי קבוע נפוץ גם בקרב גברים הסובלים מתסמינים בדרכי השתן התחתונות – LUTS (Lower Urinary Tract Symptoms) – ובמיוחד על רקע הגדלה שפירה של הערמונית.
כעת, מחקר בינלאומי גדול שפורסם ב־British Journal of Ophthalmology מעלה שאלה חדשה: האם שימוש ממושך ב־tadalafil עלול להיות קשור לעלייה בסיכון לגלאוקומה?
המחקר אינו מוכיח שהתרופה גורמת לגלאוקומה, אך האות שעלה ממנו משמעותי מספיק כדי להצדיק תשומת לב – במיוחד אצל מטופלים הנוטלים את התרופה מדי יום לאורך שנים.
כמעט 74 אלף גברים במעקב
החוקרים השתמשו במאגר הנתונים הבינלאומי TriNetX ובחנו גברים בני 40 ומעלה עם היסטוריה של LUTS. מטופלים שכבר אובחנו בעבר עם גלאוקומה הוצאו מהמחקר.
לאחר התאמה סטטיסטית של גורמי סיכון שונים נכללו שתי קבוצות זהות בגודלן: 36,927 משתמשי tadalafil ו־36,927 גברים שלא השתמשו במעכבי PDE5. ההתאמה כללה, בין היתר, גיל, מוצא, מחלות רקע, תפקוד כלייתי ותרופות נלוות. המעקב נמשך עד חמש שנים.
התוצאה המרכזית: בקרב משתמשי tadalafil נמצא סיכון גבוה ב־22% לאבחנה חדשה של גלאוקומה, בהשוואה לקבוצת הביקורת. יחס הסיכון (HR) היה 1.22, עם רווח סמך של 95% בין 1.12 ל־1.33.
3.93% לעומת 3.16%
לאחר חמש שנים, ההיארעות המצטברת של גלאוקומה הייתה 3.93% בקרב משתמשי tadalafil, לעומת 3.16% בקבוצת הביקורת. מדובר בהפרש מוחלט קטן יחסית, פחות מאחוז אחד, אך הוא עשוי להיות בעל משמעות כאשר מדובר בתרופה הנלקחת מדי יום על ידי אוכלוסייה גדולה, לעיתים במשך שנים.
שימוש ב־tadalafil היה קשור גם לעלייה של 32% בסיכון ליתר לחץ תוך־עיני (Ocular Hypertension) ולעלייה של 33% בסיכון לגלאוקומה ראשונית פתוחת־זווית (Primary Open-Angle Glaucoma). בנוסף, הסיכון להתחלת טיפול תרופתי נגד גלאוקומה היה גבוה בכ־33%. לעומת זאת, לא נמצא קשר מובהק לגלאוקומה בלחץ נמוך או לגלאוקומה ראשונית סגורת־זווית.
למה בכלל שתהיה השפעה על העין?
Tadalafil שייכת למשפחת מעכבי PDE5 – Phosphodiesterase Type 5 Inhibitors – יחד עם תרופות כגון sildenafil. התרופות מעכבות את האנזים PDE5 ובכך מגבירות את מסלול nitric oxide–cGMP, הגורם להרפיית שריר חלק ולהרחבת כלי דם.
אלא שהמסלול הזה אינו מוגבל לכלי הדם באיבר המין או בדרכי השתן. ל־nitric oxide ול־cGMP יש תפקידים גם בוויסות זרימת הדם העינית ובפיזיולוגיה של העין. בספרות תוארו קשרים אפשריים בין מעכבי PDE5 לבין אירועים עיניים שונים, אך הקשר לגלאוקומה עדיין אינו חד משמעי.
ויש גם מחקר שמצא דווקא את ההפך
חשוב במיוחד שלא להתייחס למחקר החדש במנותק משאר הספרות. מחקר נוסף שפורסם ב־American Journal of Ophthalmology בדק גברים עם הפרעת זקפה ומצא דווקא כי שימוש כרוני במעכבי PDE5 היה קשור לסיכון נמוך יותר להתפתחות גלאוקומה פתוחת זווית במהלך מעקב של עד שלוש שנים.
ייתכן שההבדלים נובעים מאוכלוסיות המחקר, מההתוויות לטיפול, במשך החשיפה או מכך שהמחקר החדש התמקד ב־tadalafil הניתנת לטיפול ב־LUTS – מצב שבו התרופה נלקחת לעיתים מדי יום ובאופן ממושך. הסתירה בין המחקרים מדגישה שעדיין מוקדם לקבוע קשר סיבתי.
המסר לרוקחים: לא להפסיק, אבל כן לשאול
המחקר אינו מצדיק הפסקה של tadalafil אצל מטופל שמפיק ממנה תועלת. מדובר במחקר תצפיתי רטרוספקטיבי, וגם לאחר התאמות סטטיסטיות מפורטות לא ניתן לשלול גורמים אחרים שהבדילו בין הקבוצות והשפיעו על הסיכון לגלאוקומה.
כאשר מטופל מבוגר מקבל tadalafil מדי יום לאורך זמן, במיוחד אם קיימים גורמי סיכון לגלאוקומה, כדאי לברר מתי עבר לאחרונה בדיקת עיניים. המסר אינו ש־tadalafil גורמת לגלאוקומה, אלא ששימוש כרוני בתרופה עשוי להיות סיבה נוספת לזכור את בריאות העיניים – ובמטופלים בסיכון, לשקול מעקב עיני מסודר.
