רוקחות קלינית

מחלות

תחומים ברפואה

נושאים

משרד הבריאות

נשואים פלוס בריאות טובה

מחקר ענק בארצות הברית מצא באופן עקבי שאנשים שהתחתנו בשלב כלשהו בחייהם חולים בסרטן באופן משמעותי פחות ממי שלא מיסדו זוגיות מעולם.

“לא טוב היות האדם לבדו”, נכתב בסיפור הבריאה התנ”כי, ונשאלת השאלה עד כמה זה נכון. האם חיי זוגיות קשורים לבריאותנו? מחקר אוכלוסייה גדול בארצות הברית ניסה לבחון אם המצב המשפחתי של אדם יכול לשמש סמן חברתי לסיכויו לחלות בסרטן. הכוונה אינה כמובן שנישואים או רווקות הם עצמם מחלה, או תרופה למחלה, אך ייתכן שמדובר במאפיין שמצביע על הבדלים בין קבוצות באוכלוסייה, גם אם ייתכן שהגורם להבדלים הללו הוא אחר.

קודמים כבר קשרו בין נישואים לבריאות טובה: אנשים שחיים בזוגיות חולים פחות, תוחלת החיים שלהם ארוכה יותר והם מדווחים על טובה יותר בממוצע לעומת רווקים חסרי . הבדלים נמצאו גם לגבי התחלואה בסרטן. בדרך כלל אנשים נשואים אובחנו בשלבים מוקדמים יותר של המחלה וסיכויי ההישרדות שלהם היו גבוהים יותר אחרי האבחנה.

חלק מההסברים האפשריים לקשרים הללו נוגעים ליתרונות החברתיים והכלכליים שעשויים להתלוות לחיי נישואים, ובהם תמיכה חברתית, יציבות כלכלית טובה יותר, אורח חיים בריא יותר, פחות עישון ופחות צריכת אלכוהול. כמו כן אנשים נשואים נעזרים יותר בשירותי רפואה מונעת ועושים יותר בדיקות סקר. תמיכה מצד בני הזוג עשויה גם להקל על חולים להתנהל מול מערכת הבריאות ולשפר את יכולתם ונכונותם לקבל טיפול.

זוגיות כטיפול מונע?

עם זאת, מרבית המחקרים בתחום הסרטן התמקדו עד כה באבחון המחלה ובהישרדות אחרי שכבר התפתחה. הם לא בחנו אם המצב המשפחתי קשור גם לעצם הסיכוי לחלות בסרטן מלכתחילה. את הפער הזה המחקר הנוכחי ביקש לבדוק. הוא עשה את זה באמצעות השוואת שיעורי הופעתם של מקרי סרטן חדשים באוכלוסייה לאורך זמן אצל אנשים שלא נישאו מעולם לעומת מי שהתחתנו לפחות פעם אחת, כולל נשואים, גרושים, פרודים ואלמנים.

המחקר סקר נתונים שנאספו על יותר מ-62 מיליון מבוגרים בני 30 ומעלה. המידע נלקח מנתוני רישום הסרטן האמריקאי (SEER) שנאספו ב-12 מדינות בארצות הברית בין שנת 2015 ל-2022. לאורך תקופת המעקב זוהו מעל ל-4.2 מיליוני חולי סרטן חדשים.

התמונה הכללית שמצאו הייתה עקבית כמעט בכל סוגי הסרטן שנבדקו. אצל וגברים גם יחד נמצא שהופעת סרטן בהתאם לגיל הייתה גבוהה יותר אצל מי שלא נישאו מעולם, לעומת נשואים בהווה או בעבר. הפער אצל גברים עמד על כ-68 אחוז, ואצל נשים היה גבוה אף יותר והגיע ל-85 אחוז. הדפוס הופיע כמעט בכל החיתוכים שנבדקו: גיל, מין, קבוצה אתנית, סוג הסרטן ושלב המחלה בזמן האבחון.

כשבחנו את הממצאים לפי גיל, נמצא שהפער גדל עם השנים ומגיע לשיאו בגילי 74-70, שבהם שיעור הגברים הלא נשואים שחלו בסרטן היה גבוה כמעט פי שניים מהנשואים, ואצל נשים הפער עלה עד פי 2.2. הפער היה מתון יותר מגיל 30 עד גיל 54, והתחזק לאחר מכן. הממצא הזה הולם היטב את ההנחה שההשלכות של אורח החיים שאנשים מנהלים עשויות להצטבר לאורך החיים.

החלוקה לסוגי סרטן הראתה שהקשר אינו אחיד. הפערים הגדולים ביותר בין נשואים ללא-נשואים נרשמו בסוגי סרטן שקשורים לגורמי סיכון חברתיים, התנהגותיים או זיהומיים: סרטן פי הטבעת, הוושט, צוואר הרחם, השחלות, הרחם, הכבד, הריאות, וחלק מסוגי סרטן המעי הגס וסרטן שלפוחית השתן. לדוגמה, שיעור החולים בסרטן פי הטבעת היה גבוה פי חמישה יותר אצל גברים שלא נישאו, ואילו אצל נשים שיעור החולות החדשות בסרטן צוואר הרחם היה גבוה פי 2.6.

בסוגי סרטן אחרים הפערים היו צנועים יותר, למשל בסרטן בלוטת התריס, סרטן העור , וסרטני הערמונית, האשך, הכליות והמוח. גם בסרטן השד הפער בין הנשואות ללא-נשואות היה נמוך למדי, בלי הבדל ניכר בין שני תת-הסוגים המרכזיים של המחלה שנבדקו במחקר. הדפוס הזה מרמז שהקשר אינו קסם שנובע באופן פלאי ממוסד הנישואים, ושהוא משקף חשיפות מצטברות לגורמי סיכון כמו עישון, צריכת אלכוהול, התנהגויות מיניות מסוכנות, ובפרט חשיפה לנגיף הפפילומה, וכן דפוסי פריון, השתתפות בבדיקות סקר, נגישות לרפואה מונעת ותנאי חיים.

מכאן מגיעה הפרשנות העיקרית של החוקרים: המצב המשפחתי אינו רק עוד פרט דמוגרפי. הוא עשוי לשמש סמן חברתי רחב, שמשקף יתרונות או חסרונות שמצטברים לאורך החיים.

מי מתחתן יותר?

ייתכן שחלק מהקשר נובע מברירה לנישואים. הכוונה היא שאנשים שנהנים מלכתחילה מבריאות טובה, מיציבות כלכלית ומרשתות תמיכה חזקות עשויים ליהנות גם מסיכוי טוב יותר לבנות זוגיות יציבה ולהתחתן. במילים אחרות, ייתכן שחלק מהפערים הבריאותיים בין נשואים ללא-נשואים אינם תוצאה של הנישואים עצמם, ושהם הם משקפים הבדלים שהתקיימו ביניהם עוד קודם לכן.

המשמעות לבריאות הציבור יכולה להיות גדולה, מפני שבערך אחד מכל חמישה מבוגרים באוכלוסייה שנבדקה לא התחתן מעולם. ההבדלים בין סוגי הסרטן חשובים גם מבחינה אפידמיולוגית – המעקב אחרי דפוסי ההתפתחות וההפצה של מחלות: הפערים היו גדולים במיוחד בסוגי סרטן הקשורים לנגיף הפפילומה (HPV), לעישון, לצריכת אלכוהול ולהיסטוריה של הריונות ולידות, כמו סרטן רירית הרחם וסרטן השחלות.

באופן מעניין, גם בסרטן השד נמצא פער קטן למדי בין  נשים נשואות ללא נשואות, אף על פי שחלק מגורמי הסיכון מזוהים עם חיי רווקות – בעיקר היעדר לידות או לידה ראשונה בגיל מאוחר. עם זאת, לחוקרים לא היו נתונים על היסטוריית הלידות של הנשים, ולכן אי אפשר לדעת עד כמה היא מסבירה את ההבדלים שנמצאו. דפוס הממצאים מעלה את האפשרות שחלק מהקשר בין המצב המשפחתי להתפרצות של סרטן משקף הבדלים בגורמי סיכון חברתיים, התנהגותיים ורבייתיים, שאת חלקם אפשר לשנות.

ועדיין, צריך להיזהר מאוד בפרשנות. נישואים הם מושג משפטי, לא מדד לבדידות או לתמיכה חברתית ורגשית, והוא לא מלמד בהכרח על טיב הזוגיות. במחקר הנוכחי, אנשים שנהנו מזוגיות יציבה ללא נישואים נחשבו שקולים לרווקים, ואילו מי שחוו גירושים קשים נחשבו בכל זאת נשואים, וכך גם אלמנות ואלמנים. כך שאי אפשר לדעת האם הפער קשור למשך הקשר או לאיכותו.

חשוב גם לזכור שהמחקר נערך בארצות הברית, ולא בהכרח אפשר להסיק ממנו על תרבויות אחרות במדינות אחרות, כגון ישראל. דפוסי הנישואים, הסיבות להישארות ללא נישואים, רשתות התמיכה החברתית ותנאי החיים עשויים להיות שונים ממקום למקום, ולכן גם אופי הקשר בין המצב המשפחתי לסיכון לסרטן עשוי להיות אחר.

למחקר יש גם מגבלות מידע מהותיות. מצב הנישואים נמדד רק בזמן האבחנה, ולכן אי אפשר לדעת מה השתנה לאורך החיים. המאגרים לא כללו מידע על זוגיות חד-מינית או נטייה מינית, וגם לא סיפקו נתונים אישיים על הכנסה, השכלה, מספר לידות, עישון, אלכוהול, תזונה, פעילות גופנית, חיסון ל-HPV או שימוש בבדיקות סקר. לכן המחקר אומנם זיהה דפוס חזק באוכלוסייה, אבל לא אפיין במדויק איך הוא נוצר.

מכל הסיבות האלה, המחקר לא מוכיח שנישואים מגינים מפני סרטן, או שרווקות גורמת למחלה. תרומתו החשובה היא שהוא הראה כי נישואים קשורים לפערים גדולים ועקביים בהתפרצות של מחלות סרטן, שחוזרים בקבוצות אוכלוסייה רבות.

לכן נראה כי המצב המשפחתי, שלרוב נתפס כפרט דמוגרפי שולי, עשוי לסייע בזיהוי אוכלוסיות שזקוקות לתשומת לב רבה יותר בתחום המניעה והגילוי המוקדם. חשוב מכך, המחקר מזכיר לנו שכדי להבין את הסיכון לחלות בסרטן, לא מספיק להסתכל רק על , תזונה, עישון או פעילות גופנית. צריך לבחון גם את התנאים החברתיים והכלכליים שבהם אנשים חיים, את המשאבים שעומדים לרשותם ואת הגישה שלהם לשירותי בריאות. אלה עשויים להיות חלק חשוב מהתמונה, גם אם עדיין איננו יודעים בדיוק איך הם משפיעים על הסיכון.

 

מאת: אשד לין

לכתבה

 

באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

https://davidson.weizmann.ac.il/

מאמרים נוספים

PILLLLLL
מנכ"ל טבע: "העתיד נראה מבטיח במיוחד; מסתכלים גם על רכישות גדולות יותר"
טבע מעלה את יעד ההכנסות מתרופות חדשניות ל-6–7 מיליארד דולר עד 2030, ומציגה צמיחה בתזרים ובצנרת המוצרים • למרות צמיחה מהגבוהות בענף, מניית החברה נסחרת בדיסקאונט של כ-15% מול חברות ביופארמה...
אגף ציוד רפואי
משרד הבריאות: עדכונים במסמכי הצהרות לרישום בפנקס - אגף ציוד רפואי
נבקש להביא לידיעתכם כי הועלו לאתר האינטרנט של משרד הבריאות עדכונים במסמכי ההצהרות הבאים:   הצהרת מבקש רישום עבור ציוד רפואי מדרגת סיכון class I ומוצר מעבדה IVD מדרגת סיכון נמוכה...
eat protain
מזון אולטרה מעובד מהצומח: הזדמנויות ואתגרים בקידום תזונה בריאה
מאמר העמדה בוחן את היתרונות והחסרונות של מוצרי מזון אולטרה מעובדים מהצומח, כגון תחליפי בשר, חלב וגבינות, ואת תרומתם האפשרית לעידוד מעבר לתזונה מבוססת צומח. המחברים מציעים לראות במוצרים...
DIABET24
צריכת מוצרי סויה והקשר לבריאות הכליות בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2
המחקר בחן את הקשר בין צריכת מוצרי סויה, לרבות נאטו (פולי סויה מותססים), מרק מיסו וטופו, וכן צריכת איזופלבונים, לבין בריאות הכליות בקרב 4,922 אנשים עם סוכרת מסוג 2 ביפן. צריכת מוצרי...

נושאים חמים

אקסטזי - סם האהבה

Retatrutide יעילה להפחתה במשקל הגוף בקרב הסובלים מהשמנה חולנית

אחת ולתמיד: האם בטוח להשתמש בתרופות שפג תוקפן?

טפסים לבתי מרקחת

הרעלת ויטמין D: כשכוונות טובות עלולות להפוך לרעילות

עדכוני רישום

19/11/26
נוהל 49 סעיף 3.1, סעיף 3.2.3
19/11/26
נוהל 49 סעיף 3.1, סעיף 3.2.3
19/11/26
נוהל 49 סעיף 3.1, סעיף 3.2.3
19/11/26
נוהל 49 סעיף 3.1
19/11/26
נוהל 49 סעיף 3.1, סעיף 3.2.3
19/11/26
נוהל 49 סעיף 3.1, סעיף 3.2.3

וובינרים קרובים

Secret Link

התחברות לאתר

הגשת מועמדות

אישור הרשמה

תודה על הרשמתך

ברגעים אלה נשלח אליכם מייל אישור הרשמה. להפעלת חשבונך באתר, יש ללחוץ על קישור זה.

הנתונים שסיפקת במהלך הרישום נבדקים כעת מול מאגר רישוי המקצועות הרפואיים במשרד הבריאות. בתום הבדיקה תתקבל הודעה בהתאם.

תוכן למנויים

תוכן זה ניתן להצגה
לאנשי / נשות
צוות מקצועי בלבד

לכניסה למערכת:

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר

,אם הינכם עובדי מקצועות הבריאות
.עדכנו זאת בחשבונכם האישי

אם לדעתך נפלה טעות, ניתן ליצור קשר עם צוות האתר דרך עמוד יצירת הקשר

כניסת מנויים רשומים

בלחיצה על כניסה אני מאשר\ת את הסכמתי לתנאי האתר ולמדיניות הפרטיות

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר