GSL בעולם – הנתונים ומהם אומרים

מגמת המעבר של תרופות ללא מרשם למכירה על מדפים הולכת ותופסת תאוצה ברחבי העולם. הפריצה מחוץ לארה”ב החלה באנגליה ב- 1970 והמשיכה למדינות נוספות כמו דנמרק, נורבגיה, הולנד, יפן וגם ישראל.

בכל מדינה מוטמע התהליך בקצב שונה, על פי דפוסי התרבות העסקית, הפוליטית והתנהלות של השוק שלה, תוך כדי פיתוח חסמי זהירות בכל הקשור למוצר, שהוא בהגדרתו “תרופה”, לצורך הצבתו על מדף ושיווקו כמוצר צריכה לכל דבר ועניין.

• שנות השבעים – התהליך איטי. חלוקה ל-POM , P,GSL (List A&B ).
• שנת 2001 – שחרור הקפאת מחירי המינימום של תרופות OTC (Retail Price Maintenance). התהליך תופס תאוצה. הוספת מוצרים ל-GSL (List C).
• החל בשנת 2002 – הגדלת התמיכה מצד הממשלה להרחבת הטיפול העצמי וזמינות גבוהה יותר לתרופות.
• בגלל החסם הבטיחותי של אריזות קטנות, מתרגל הצרכן לרכוש תרופות OTC בתדירות גבוהה יותר.
• שנת 2003 – השוק נמצא בגידול (4.1%) לאחר שנים של סטגנציה.
• ה-GSL הביא לצמיחת הקטגוריות: הפסקת עישון, אלרגיה ושטיפות פה.

תובנה מהפכנית בשוק! מהלך של הורדת מחירים בשוק ה-OTC אינו מגדיל את השוק, כי אם להפך – הוא יכול להוביל להקטנת היקפי המכירות. ולהצטברות תרופות שפג תוקפן

• אוקטובר 2001 – מעבר ל-GSL. חסם בטיחות: מוצרים בארון זכוכית/ מאחורי הזבן.
• GSL מגיב באמביוולנטיות לשוק: השפעה שלילית מאפיינת את שוק האנלגטיקה (השפעת מלחמת מחירים), ואילו את הקטגוריות של הפסקת עישון ותוספי תזונה מאפיינת השפעה חיובית.
• 2003 – האטה בגידול השוק (2.4%) לצד צמצום פער המחירים בין בתי המרקחת לשאר השוק (לדוגמה, באוקטובר 2001 היה פער של 14%, וביוני 2002 – פער של 6.5%).

• נובמבר 2003 – אושר המעבר ל-GSL (NRT כבר עבר בינואר 2003).
• חסם בטיחות: מוצרים נמכרים בארון סגור/ מאחורי הדלפק. איסור תעמולה ב-POP שאינו בית מרקחת.
• עוצמת מאבקם ואיתנות מעמדם של הרוקחים גרמו לסירובן של חברות התרופות לספק מותגים מובילים ל-POP שאינו בית מרקחת (אלא רק תחליפים גנריים חדשים). מהלך זה בא לסיומו עם התערבותה של הממשלה להבטחת התחרות בשוק. מכאן והלאה סיפקו החברות את המותגים לכל רשתות השיווק.
• שנת 2004 – מעבר ל-GSL מלא, מהלך שהגביר את מכירתם של המותגים המובילים וזו חיפתה על הירידה החדה (35%-) בהיקף המכירות בבתי המרקחת. שני אלמנטים אלו הסתכמו בתמונה אופטימית של גידול.
• עם הפנים לשנת 2005 – נכונות רבה יותר מצד הרוקחים לשוב ולשתף פעולה, תוך לימוד השימוש בכוח המדף והייעוץ המקצועי.
• נובמבר 2003 – אושר המעבר ל-GSL (NRT כבר עבר בינואר 2003).
• חסם בטיחות: מוצרים נמכרים בארון סגור/ מאחורי הדלפק. איסור תעמולה ב-POP שאינו בית מרקחת.
• עוצמת מאבקם ואיתנות מעמדם של הרוקחים גרמו לסירובן של חברות התרופות לספק מותגים מובילים ל-POP שאינו בית מרקחת (אלא רק תחליפים גנריים חדשים). מהלך זה בא לסיומו עם התערבותה של הממשלה להבטחת התחרות בשוק. מכאן והלאה סיפקו החברות את המותגים לכל רשתות השיווק.
• שנת 2004 – מעבר ל-GSL מלא, מהלך שהגביר את מכירתם של המותגים המובילים וזו חיפתה על הירידה החדה (35%-) בהיקף המכירות בבתי המרקחת. שני אלמנטים אלו הסתכמו בתמונה אופטימית של גידול.
• עם הפנים לשנת 2005 – נכונות רבה יותר מצד הרוקחים לשוב ולשתף פעולה, תוך לימוד השימוש בכוח המדף והייעוץ המקצועי.

• שנת 2003 – רפורמה רדיקלית להפחתת הוצאות הבריאות (לרבות הפחתה בהגבלת מכירת OTC).
• איתות של צעד ראשון למעבר ל-GSL – ניצנים של מוצרים נראים על המדפים.

• שנת 2003 – דצמבר: הכרזת משרד הבריאות, העבודה והרווחה על אפיונן מחדש של 350 תרופות OTC והתארגנות לקראת מעבר ל-GSL הצפוי בשלהי 2004.

מה מקומו של הרוקח בעקבות השינוי הדרמטי?

נתונים מראים, שמלבד בארה”ב נשאר בית המרקחת הערוץ העיקרי למכירת תרופות OTC.

לסיכום, ה-GSL היא מגמה שאין אפשרות למנוע אותה במדינות בהן יש שוק תרופות OTC, בפרט כשהשוק פורה. למרות החשש הכבד של גורמים רבים, הכוח המקצועי והשיווקי של הרוקחים הוכיח את עצמו והוא נותר חזק ומהווה שחקן משמעותי ביותר.

הכותבת: אסתי רוזן מנכ”ל נובארטיס OTC, מנהלת איזור אגן הים התיכון

מקורות:

1. PharmaFocus
2. AESGP (Euromonitor, 2003 data)
3. UK – Pharmaceutical Market, August 2004, PAGB
4. Netherlands – Pharmaceutical Market, November 2004
5. PharmaFocus
6. AESGP (Euromonitor, 2003 data)
7. UK – Pharmaceutical Market, August 2004, PAGB
8. Netherlands – Pharmaceutical Market, November 2004