קפסולה אנדוסקופית (Capsule Endoscopy)

טכנולוגיית הקפסולה האנדוסקופית פותחה על-ידי החברה הישראלית Given Imaging ומבוססת על קפסולת-וידאו (M2A Capsule) בגודל 11 x 26 מ”מ ובמשקל 4 גרם, המכילה מצלמת וידאו זעירה, תאורה, סוללה ומשדר. הקפסולה נבלעת ע”י הנבדק ומתקדמת במשך כ-8 שעות במערכת העיכול באמצעות תנועת המעיים הטבעית, עד הפרשתה הטבעית מן הגוף. במהלך שהותה במערכת העיכול מצלמת הקפסולה שתי תמונות צבעוניות בשנייה. התמונות משודרות למערך חיישנים המוצמדים לבטן הנבדק. מערך החיישנים מחובר לרשם נתונים ((Given Data Recorder – זהו מקלט הנישא על החגורה, דומה בגודלו למכשיר ווקמן, המאחסן את כל התמונות הנקלטות במהלך הבדיקה. השימוש בקפסולת הווידאו מאפשר לפציינט לנוע בחופשיות ולהמשיך בשגרת יומו לכל משך הבדיקה.

8 שעות לאחר נטילת הקפסולה, מסירים את מכשיר ההקלטה ומוסרים לרופא לצורך עיבוד התמונות ואבחנה.

בתחנת עבודה המוצבת במשרדו של הרופא ישנה תוכנת מחשב מיוחדת, המעבדת את הנתונים ומתרגמת אותם לסרט וידאו. תחנת העבודה מאפשרת לרופאים לצפות בסרט הווידאו, לשמור תמונות רלוונטיות, לשלוח אותן בדואר האלקטרוני ולהדפיס דוח הכולל תמונות ומידע אבחוני. פענוח הסרט ע”י הרופא נמשך כשעה וחצי.

קפסולת הווידאו מיועדת לאבחון דימום ממקור לא ידוע במערכת העיכול, אשר לא אובחן באמצעות גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה ו/או צילום בריום. במקרים אלו קיים חשד שמקור הפתולוגיה הוא במעי הדק. בנוסף לכך, הקפסולה מסוגלת לאבחן שורה של פתולוגיות במעי הדק, כמו גידולים סרטניים, פוליפים, מחלות מעי דלקתיות (כגון קרוהן), כיבים וכדומה.

בקרב כ-5% מהחולים הסובלים מדימום סמוי לא יאובחן מקור הדימום באמצעים הקיימים, וזאת למרות הערכות אבחוניות רבות בעזרת גסטרוסקופיה, קולונוסקופיה וצילום בריום. נמצא כי בשיטות הקיימות, הזמן הממוצע הנדרש בכדי לאבחן חולה הסובל מדימום סמוי במערכת העיכול הוא שנתיים.

חוסר היכולת לאתר בשיטות הקיימות את מקור הדימום מוביל לניהול אבחוני מסובך ולשימוש באמצעים מורכבים ויקרים. בבדיקות רדיולוגיות המתבצעות כיום לצורך אבחון מקור דימומים במעי הדק, החולה נחשף לקרינה, ורמת הרזולוציה לא מאפשרת לראות פתולוגיות על פני המוקוזה שיכולות להיות משמעותיות לטיפול בחולה.

יתרונות הקפסולה האנדוסקופית בהשוואה לטכנולוגיות קיימות:

1. יכולת גילוי מקור דימום במעי הדק באזורים אליהם לא ניתן להגיע בשיטות המקובלות (גסטרוסקופיה, אנטרוסקופיה, קולונוסקופיה).
2. הקפסולה מאפשרת הדמיה עד לרזולוציה של 0.1 מ”מ. עובדה זאת מגבירה את הסיכוי לגילוי מוקדם של פתולוגיות.
3. ממחקרים שבוצעו עד היום עולה כי ה-Diagnostic Yield של הקפסולה הוא למעלה מ- 70% לעומת כ- 40% בממוצע בכל השיטות האחרות.
4. הבדיקה אינה פולשנית, נוחה, במהלכה יכול הנבדק להמשיך כרגיל את שגרת יומו.
5. ישנם פחות סיבוכים ותופעות לוואי יחסית לחלופות.
6. אין צורך להשתמש בחומרים מרדימים או מטשטשים.

חסרונות הטכנולוגיה:

1. אי יכולת לקחת ביופסיה תוך כדי תהליך האבחון, בניגוד לחלק מן השיטות האחרות.
2. פענוח הסרט גוזל כשעה וחצי מזמנו היקר של הרופא.
3. הבדיקה יקרה משמעותית ביחס לשיטות המקובלות כיום.

ביולי 2006 הוכללה הטכנולוגיה בסל שירותי הבריאות הממלכתי לאבחון מקור דימום בחולים עם דמם סמוי ממערכת העיכול, וכן לחולים עם חשד למחלת מעי דלקתית, לאחר מיצוי בדיקות אחרות של מערכת העיכול.
הטכנולוגיה מיושמת כיום בלמעלה מ-10 מרכזים רפואיים ברחבי הארץ.

מגר' מורדי רבינוביץ', מנהל המחלקה למדיניות טכנולוגיות רפואיות, מכבי שירותי בריאות