מיפפריסטון (Mifepristone) מוכרת בעיקר כחלק מהטיפול התרופתי להפסקת היריון, אך סקירת Cochrane חדשה מחזירה אותה לזירה אחרת: מניעת היריון לשעת חירום. הסקירה, שפורסמה בספטמבר 2026, כללה 87 מחקרים אקראיים מבוקרים וכ-36 אלף נשים בגיל הפוריות. החוקרים מצאו כי מינונים נמוכים ובינוניים של מיפפריסטון עשויים למנוע יותר הריונות בהשוואה ל-levonorgestrel, ובחלק מההשוואות היו קשורים גם לפחות תופעות לוואי. עבור הרוקח הישראלי, המחקר מעניין במיוחד משום שהתרופה עצמה מוכרת גם בישראל – אך להתוויות אחרות ובמינון אחר.
מה בדקה הסקירה?
מניעת היריון לשעת חירום מיועדת לאחר יחסי מין ללא אמצעי מניעה, כישלון של אמצעי מניעה או תקיפה מינית. האפשרויות המקובלות כוללות גלולות על בסיס levonorgestrel או ulipristal acetate, ובמקרים מתאימים גם התקן תוך-רחמי מנחושת.
חוקרים מאוניברסיטת Oregon Health & Science University ערכו סקירה שיטתית של 87 ניסויים אקראיים מבוקרים. רוב המחקרים – 79 – נערכו בסין, והאחרים בבריטניה, בקובה ובמסגרות רב-מדינתיות. המשתתפות פנו לקבלת מניעת היריון לשעת חירום לאחר יחסי מין לא מוגנים. החוקרים השוו מיפפריסטון ל-levonorgestrel, למשטר Yuzpe הוותיק המשלב אסטרוגן ופרוגסטין, וכן להתקן תוך-רחמי מנחושת.
מיפפריסטון מול levonorgestrel
הממצא המרכזי נוגע להשוואה עם levonorgestrel, אחת התרופות הנפוצות ביותר למניעת היריון לשעת חירום. במינון נמוך, מתחת ל-25 מ”ג, מיפפריסטון הפחיתה את הסיכון להיריון בכ-27% באופן יחסי לעומת levonorgestrel. לפי Cochrane, הראיות להשוואה זו היו בדרגת ודאות גבוהה.
גם מינון בינוני, 25-50 מ”ג, נמצא יעיל יותר מ-levonorgestrel. חשוב להדגיש כי מדובר בהפחתה יחסית בסיכון ולא בירידה של 27 נקודות אחוז בסיכון המוחלט. הסיכון האישי להיריון תלוי, בין היתר, בעיתוי יחסי המין ביחס לביוץ ובזמן שחלף עד נטילת הטיפול.
פחות בחילות והקאות – אבל יותר איחור במחזור
בהשוואה למשטר Yuzpe, מיפפריסטון הייתה קשורה לפחות הריונות וגם לפחות בחילות והקאות. בהשוואות מול levonorgestrel נמצאו בחלק מקבוצות המינון פחות תופעות לוואי כלליות.
עם זאת, תופעה בולטת הייתה עיכוב בהופעת הווסת, שנראה שכיח יותר ככל שהמינון גבוה יותר. מבחינה קלינית מדובר לרוב בתופעה שאינה חמורה, אך מבחינת המטופלת היא עלולה להיות משמעותית: איחור במחזור לאחר שימוש באמצעי חירום עלול להתפרש מיד ככישלון הטיפול או כהיריון ולגרום לחרדה. לכן הסבר מקדים על האפשרות לאיחור במחזור ועל הצורך בבדיקת היריון כאשר הווסת אינה מגיעה כצפוי הוא חלק חשוב מהייעוץ.
איך היא פועלת?
מיפפריסטון היא אנטי-פרוגסטין, כלומר חומר החוסם את פעילות הפרוגסטרון. כאשר היא ניתנת לצורך מניעת היריון לשעת חירום, מנגנון הפעולה המרכזי הוא עיכוב או חסימה של הביוץ. זהו שימוש שונה מהותית מהשימוש המוכר בהפסקת היריון, שבו מיפפריסטון ניתנת במינון גבוה יותר ובשילוב עם פרוסטגלנדין, בדרך כלל misoprostol.
ומה בישראל?
כאן חשוב החיבור המקומי: מיפפריסטון רשומה בישראל בשם המסחרי מיפג'ין (MIFEGYNE), בטבליות של 200 מ”ג. לפי העלון הרשמי של משרד הבריאות, התכשיר הוא תרופת מרשם המיועדת לשימוש רק בבית חולים או במרפאה מוכרת ובהשגחת רופא.
ההתוויות הרשומות בישראל כוללות הפסקת היריון תרופתית עד 63 ימים מתחילת הווסת האחרונה בשילוב עם פרוסטגלנדין; ריכוך והרחבת צוואר הרחם לפני הפסקת היריון כירורגית בשליש הראשון; הכנה לפעולת פרוסטגלנדינים בהפסקת היריון לאחר השליש הראשון מסיבות רפואיות; והשראת לידה במצב של מוות תוך-רחמי של העובר כאשר לא ניתן להשתמש בטיפולים אחרים.
הנקודה החשובה לרוקח היא שהשימוש שנבדק בסקירת Cochrane אינו התוויה רשומה בישראל. יתרה מזו, המינונים שנמצאו יעילים למניעת היריון לשעת חירום – פחות מ-25 מ”ג או 25-50 מ”ג – נמוכים משמעותית מחוזק הטבלייה הרשומה בישראל, 200 מ”ג. לכן אין להסיק מן הסקירה שניתן להשתמש בתכשיר הישראלי הקיים כ”גלולת חירום” במסגרת ההתוויות המאושרות כיום.
מגבלות שחשוב לזכור
למרות היקף הסקירה, יש לקרוא את התוצאות בהקשר הנכון. רוב גדול מאוד של המחקרים נערך בסין, ולכן שאלת ההכללה לאוכלוסיות אחרות נשארת רלוונטית. בחלק מהמחקרים גם דווח באופן לא מלא על שיטת ההקצאה, הסמיות והמעקב. עם זאת, Cochrane מציינת כי עבור ההשוואה של מינון נמוך מול levonorgestrel רמת הוודאות הייתה גבוהה.
ומה לגבי התקן מנחושת?
רק שני מחקרים בסקירה השוו מיפפריסטון להתקן תוך-רחמי מנחושת, ולכן לא ניתן לקבוע על בסיס הנתונים הקיימים יתרון ברור לאחת האפשרויות. זו נקודה חשובה: הסקירה תומכת ביתרון של מיפפריסטון מול כמה גלולות מקובלות, אך אינה מוכיחה שהיא עדיפה על כל אמצעי למניעת היריון לשעת חירום.
המשמעות לרוקח
הסקירה אינה משנה בשלב זה את הרישום בישראל, אך היא מרחיבה את ההיכרות עם מולקולה שכבר קיימת במערכת הבריאות המקומית. עבור הרוקח, המסר הוא להבחין בין החומר הפעיל לבין ההתוויה המאושרת, בין מינוני המחקר לבין המוצר הרשום, ולהכיר את פרופיל תופעות הלוואי הייחודי – במיוחד האפשרות לאיחור בווסת.
אם בעתיד ייבחנו או יאושרו מינונים ייעודיים של מיפפריסטון למניעת היריון לשעת חירום, ייתכן שהתרופה תקבל תפקיד נוסף. נכון להיום בישראל, מיפג'ין נשארת תרופה רשומה להפסקת היריון ולהתוויות מיילדותיות מוגדרות, ולא אמצעי מאושר למניעת היריון לשעת חירום.
| נושא | עיקרי הדברים |
| מקור הנתונים | סקירת Cochrane חדשה שפורסמה בספטמבר 2026. |
| אוכלוסיית המחקר | כ-36,000 נשים בגיל הפוריות; 87 ניסויים אקראיים מבוקרים, רובם נערכו בסין. |
| שיטת המחקר | השוואת מיפפריסטון במינונים שונים ל-levonorgestrel, למשטר Yuzpe ולהתקן תוך-רחמי מנחושת. |
| עיקרי הממצאים | מינונים נמוכים ובינוניים של מיפפריסטון מנעו יותר הריונות לעומת levonorgestrel; במינון נמוך דווחה הפחתה יחסית של כ-27% בסיכון להיריון. |
| בטיחות | פחות בחילות והקאות בחלק מההשוואות, אך יותר עיכוב בהופעת הווסת; העיכוב נראה תלוי מינון. |
| מגבלות | רוב המחקרים נערכו בסין; ההשוואה להתקן מנחושת מבוססת על שני מחקרים בלבד. |
| החיבור לישראל | מיפפריסטון רשומה בישראל כמיפג'ין (MIFEGYNE) 200 מ”ג, לשימוש בבית חולים או במרפאה מוכרת ובהשגחת רופא, להתוויות של הפסקת היריון והתוויות מיילדותיות מוגדרות. |
| המשמעות לרוקח | השימוש למניעת היריון לשעת חירום אינו התוויה רשומה בישראל, ומינוני המחקר נמוכים משמעותית מחוזק הטבליה הרשומה. אין להסיק מהסקירה על שימוש בתכשיר הישראלי כגלולת חירום. |
מקורות:
- Cochrane – הודעת המחקר על סקירת אמצעי מניעת היריון לשעת חירום
- Cochrane Review – Ramanadhan et al., 2026, DOI: 10.1002/14651858.CD016275
- MedicalXpress – דיווח על הסקירה החדשה
- News-Medical – דיווח על יעילות ובטיחות במניעת היריון לשעת חירום
- Mirage News – סיקור ממצאי הסקירה
- משרד הבריאות – עלון רשמי למיפג'ין 200 מ”ג
- משרד הבריאות – אפשרויות להפסקת היריון
