לאחרונה פירסמה ה- American Academy of Pediatrics קו מנחה בו היא מציינת כי על כל הילדים בגילאי 18-24 חודשים לעבור בדיקות סקר לאוטיזם אפילו אם אין כל סיבה לחשוד בתסמונת.
דיווח קליני הנוגע לזיהוי והערכה של ילדים אוטיסטים פורסם על ידי האקדמיה ובו מצויינים מספר “דגלים אדומים” הדורשים הערכה מיידית:
העדר מלמולים, הצבעה או מחוות בגיל 12 חודשים.
אי הגיית מילים בגיל 16 חודשים.
חוסר הגיה ספונטני של ביטויים בני 2 מילים בגיל 24 חודשים.
רגרסיה של שפה או של כישורים חברתיים.
כמו כן מעודד הקו המנחה רופאים לחפש אחר סימנים של אוטיזם בכל ביקור של הילד במרפאה ואף לשאול את הורי הילד בפתיחות שאלות הנוגעות לחששות התפתחותיים (לדוגמא: ילד שלא מגיב לקריאה בשמו).
הדיווח אף מכיל אלגוריתם המאפשר לבצע בדיקות סקר לאוטיזם.
על פי ה- AAP, דיאגנוזה מוקדמת תסייע להנחות משפחות לבצע התערבות יעילה אשר בטווח הארוך תסייע לשפר את איכות חייהם של הילדים הסובלים מאוטיזם ואת איכות החיים של המשפחה בכלל.
הדיווח שפורסם מכיל מידע מפורט הנוגע לסימנים ולסימפטומים אותם יכול רופא הילדים לזהות:
ילד שאינו מגיב כאשר ההורה קורא בשמו.
חוסר תגובה כאשר הורה מצביע ואומר “תסתכל על…”
חוסר במלמול.
חיוך מאוחר וחוסר ביצירת קשר עין עם אנשים.
מרבית הילדים יוצרים בשלב מסויים קשרים עם חיות ממולאות, כריות או שמיכות. ילדים הסובלים מאוטיזם עשויים להעדיף חפצים קשים ואף עשויים להתעקש להחזיק חפצים אלו בכל זמן.
כמו כן ממליץ הדיווח על התערבות מיידית הכוללת שיחה נמרצת עם הילד לפחות 25 שעות בשבוע במשך 12 חודשים בשנה.
חברי האקדמיה מציינים כי לעיתים קרובות ישנה להורים נטיה לפנות לרפואה לא קונבנציונאלית הכוללת דיאטה מיוחדת, ויטמינים ומינרלים. על הרופא להיות פתוח לטיפולים כאלו והלגביל עצמו לביקורת מדעית בלבד.
אף על פי שדיאטה מסוגgluten-free/casein-free פופולארית מאוד, ישנן עדויות מדעיות מעטות בלבד על כך שהיא מסייעת לילדים אוטיסטים.
התנהגות של פגיעה עצמית או פגיעה באחרים אף היא נפוצה בקרב אוטיסטים, יש לנקוט בטיפול התנהגותי ויש אף לשקול טיפול תרופתי במידת הצורך.
ה-AAP תפרסם בקרוב “ארגז כלים” הנוגע לאוטיזם, הארגז יופץ לקלינאים ויכלול בדיקות סקר, כלים למעקב, הנחיות לטיפול, הנחיות להתמודדות עם המשפחות ומכתבים לחברות הביטוח.
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס PharmaLine
