רקע: בעיה הקשורה לתרופות מוגדרת כאירוע בודד או צירוף של נסיבות המפריע/ים או בעל/י הפוטנציאל להפריע לתוצאות הרצויות בטיפול תרופתי. בעיות אלו עלולות לגרום לטיפול תרופתי בלתי יעיל ואף תחלואה או תמותה הקשורה לתרופות. מרבית הבעיות הקשורות לתרופות ניתנות למניעה ובתי המרקחת הקהילתיים מעוניינים לקחת חלק פעיל במניעה ופתרון בעיות אלו.
מטרת המחקר: איתור מגוון הבעיות הקשורות לתרופות המתגלות בבתי המרקחת בקהילה.
שיטות: בשנת 2005 נערך בבתי המרקחת הקהילתיים בגרמניה סקר כלל ארצי שנועד לתעד את כל הבעיות המוכרות הקשורות לתרופות. בתי המרקחת שהשתתפו בסקר בחרו שבוע אחד בתקופת המחקר (פברואר-מאי), שבמהלכו תיעדו סטטיסטיקה בסיסית (מספר המפגשים עם המטופלים, מספר המרשמים שנופקו/תרופות OTC שנופקו באותו שבוע) וכן נתונים אודות המטופל, הבעיה שאותרה ומידע אודות ההתערבות (גיל המטופל, מינו, האים הבעיה נבעה מתרופת מרשם או OTC ומשך הזמן הנדרש לפתרון הבעיה). בעיות הקשורות לתרופות סווגו באמצעות שימוש במערכת סיווג ( PI-Doc )((problem-intervention-documentation).
תוצאות: בתי המרקחת הקהילתי שהשתתפו במחקר (N = 1146) תיעדו 10,427 בעיות הקשורות לתרופות (9.1 בעיות לבית מרקחת לשבוע בממוצע). אותר מגוון רחב של בעיות הקשורות לתרופות. ב- 9 מתוך 10 מקרים היה מדובר בתרופות מרשם. בעיות הקשורות בתרופות התעוררו בשלוש רמות: המרשם, החולה והניפוק. אינטראקציות בין תרופתיות היוו את הבעיה השכיחה ביותר (8.6%) וניתן היה להביא לפתרון מלא כ- 80% מכלל הבעיות שאותרו. הרוקחים יצרו קשר עם הרופא המטפל ב- 60.5% מהמקרים. משך הזמן הממוצע הנדרש לפתרון בעיה הקשורה לתרופה היה 5 דקות.
מסקנות: הרוקחים בבתי המרקחת הקהילתיים הינם הגורם המתאים לאיתור ופתרון של בעיות הקשורות לתרופות. אחד התפקידים הבסיסיים של הרוקח הינו הבטחת השימוש ההולם בתרופות מרשם ובתכשירי OTC. תפקיד ייחודי זה של הרוקחים צריך להיות מוכר הרבה יותר במערך הבריאות.
המאמר >> Ann Pharmacother. 2007;41(11):1852-1832
הידיעה הועברה ע”י דר' אילנה שומכר- צה”ל
