חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה פרסמו לאחרונה את המחקר הראשון שבחן את הנתיבים המולקולאריים המובילים לתסמונת של דום נשימה בשינה, תופעה אשר משפיעה על יותר מ-12 מיליון אמריקנים. המחקר פורסם במגזין Journal of Neuroscience.
דום נשימה בשינה הינה תופעה המתאפיינת על ידי הפרעות זמניות בנשימה במהלך השינה כאשר הפרעות אלו עשויות להתרחש עשרות או אף מאות פעמים במהלך הלילה.
החוקרים מצאו במודלים של חיות, חלבונים אשר לא קופלו כראוי ואשר הצטברו במדור מסוים בתאי העצב של שרירים, עצבים אלו תחת תנאים מסוימים מורים לתא באם לרפא את עצמו או לחסל את עצמו.
על פי החוקרים, במהלך שינה נורמאלית השרירים נרגעים וכך גורמים לנתיבי האוויר להסגר, אך בחולים עם דום נשימה בשינה רמות החמצן בתאים יורדות לרמה נמוכה ולכן נשלח איתות מגרה לעוררות על מנת לצרוך עוד חמצן.
החוקרים מצאו בעכברים כי נוירונים מוטוריים בלסת ובפנים הציגו endoplasmic reticula נפוחה, מרכיב בתא אשר בו חלבונים מקופלים כראוי. החוקרים מצאו כי חלבונים אשר לא קופלו כראוי הצטברו ב- endoplasmic reticula של העכברים כאשר אלו נחשפו לרמות נמוכות של חמצן במהלך שנת הלילה.
החוקרים טוענים כי חיישנים המצויים על פני השטח של ה- endoplasmic reticula מופעלים על ידי המצאות חלבונים אשר לא קופלו כראוי ומכאן יתכנו שני תרחישים: התא יכול לתקן את עצמו או להרוס את עצמו. התא מבצע החלטה זו על סמך מצב הבריאות הראשוני שלו.
במקרה בו יבחר התא בהרס עצמי יתכנו פגיעות שונות כגון אובדן של נוירונים מוטוריים דבר שלעצמו עשוי להחמיר את התופעה של דום נשימה בשינה.
הידיעה הועברה ע”י בעז מזרחי, דוקטורנט במחלקה לכימיה תרופתית, ביה”ס לרוקחות, האוניברסיטה העברית, ירושלים. boazmizra@gmail.com
