שני מחקרים חדשים שהוצגו במפגש השנתי האחרון של ה- American College of Rheumatology מצאו כי התרופות Teriparatide ו- Denosumab יעילות יותר מ- Alendronate לטיפול באוסטיאופורוזיס.
המחקר הראשון מצא כי Teriparatide יעילה במניעת ירידה בצפיפות העצם ואף מגבירה את ה- bone mineral density ,BMD לאורך זמן בקרב חולים הנוטלים גלוקוקורטיקואידים כגון prednisone וזאת בהשוואה ל- alendronate.
המחקר השני מצא כי denosumab יעילה בהגברת מסת העצם בקרב נשים לאחר גיל הבלות.
המחקר הראשון השווה בין יעילותה של התרופה teriparatide ,Forteo ובין יעילותה של alendronate ,Fosamax עבור חולים הנוטלים גלוקוקורטיקואידים לאורך פרק זמן של מעל 36 חודשים, החוקרים חילקו אקראית 214 חולים לקבלת 20 מיקרוגרם teriparatide ליום או 10 מ”ג alendronate ליום.
החוקרים מצאו כי העלייה ב- BMD הייתה משמעותית גבוהה יותר בקרב הקבוצה שטופלה ב- teriparatide וזאת ביחס לקבוצה שטופלה ב- alendronate 11% (לעומת 5.3% בעמוד השדרה המותני ו-6.3% לעומת 3.4% בצוואר הירך – שני אתרים המהווים מוקד לשברים בקרב חולים הנוטלים גלוקוקורטיקואידים).
המחקר השני ניסה להשוות את השפעתן של התרופות denosumab ו- alendronate על מסת העצם בקרב נשים שלאחר גיל הבלות. Denosumab הינו נוגדן מונוקלונלי הפועל כנגד RANKL אשר מהווה גורם קריטי להישרדותם ולהתפתחותם של אוסטיאוקלסטים.
החוקרים חילקו אקראית 1189 נשים לאחר גיל הבלות לקבלת זריקה של 60 מ”ג denosumab מדי 6 חודשים ופלסבו פומי מדי שבוע או לקבלת זריקה של פלסבו מדי 6 חודשים ו- 70 מ”ג alendronate פומי מדי שבוע.
החוקרים מצאו כי מספר גדול יותר של נבדקים הציגו עליה של יותר מ- 3% ב- BMD בירך ובעמוד השדרה המותני בקרב הקבוצה שטופלה ב- denosumab וזאת ביחס לקבוצה שטופלה ב- alendronate לאחר 12 חודשים.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
