מחקר קליני מבוקר בדק לראשונה האם טיפול בנדודי שינה (אינסומניה) בקרב מבוגרים יכול להשפיע על מדדים אפיגנטיים של הזדקנות ביולוגית.
החוקרים השוו בין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי באינסומניה (CBT-I) לבין טיפול אקטיבי של חינוך לשינה. דגימות דם שנלקחו לאורך שנתיים נותחו באמצעות “שעונים אפיגנטיים” מובילים.
נמצא כי משתתפים שעברו טיפול CBT-I הציגו סבירות גבוהה פי שלושה להפוגה בתסמיני האינסומניה, ולצד זאת נרשמה אצלם האטה משמעותית בקצב ההזדקנות הביולוגית, בהשוואה לקבוצת הביקורת.
מסקנת החוקרים היא שטיפול מבוסס ראיות בנדודי שינה אינו משפר רק את איכות החיים בטווח הקצר, אלא נושא יתרון בריאותי סיסטמי, שעשוי להאט את תהליכי ההזדקנות ולתרום לאריכות ימים בריאה.
