סוכנות התרופות האירופית (EMA) פתחה בבחינה מחודשת של בטיחות תכשירי הברזל הניתנים בהזרקה, בעקבות חשש להיפופוספטמיה – ירידה ברמת הפוספט בדם, ולפגיעות בעצם העלולות להתפתח בעקבותיה, ובהן אוסטאומלציה ואף שברים. הבדיקה מתבצעת באמצעות ועדת הבטיחות של ה-EMA, ה-PRAC (Pharmacovigilance Risk Assessment Committee) – הוועדה להערכת סיכונים בתחום המעקב אחר בטיחות תרופות. ההליך החל רשמית ב-3 בספטמבר 2026, בעקבות בקשה של רשות התרופות האוסטרית.
הבדיקה של ה-EMA מקיפה שישה חומרים פעילים: ferric carboxymaltose, ferric derisomaltose, iron dextran, ferric gluconate, ferric hydroxide polymaltose complex ו-iron sucrose. תכשירים אלה משווקים במדינות אירופה בשמות מסחריים שונים. תכשירי ברזל הניטלים דרך הפה אינם נכללים בבדיקה, מאחר שהם מספקים לאורך זמן כמויות ברזל נמוכות משמעותית בהשוואה לתכשירים בהזרקה ולכן נחשבים לפחות מועדים לגרום להיפופוספטמיה.
ברזל בהזרקה הוא טיפול חשוב בחסר ברזל ובאנמיה מחסר ברזל כאשר טיפול פומי אינו יעיל דיו, אינו נסבל או אינו מתאים, וכן כאשר נדרש תיקון מהיר של מאגרי הברזל. השימוש נפוץ, בין היתר, בחולי דיאליזה, לפני ואחרי ניתוחים, בחולי אי-ספיקת לב, בנשים עם חסר ברזל משמעותי במהלך ההיריון או לאחר הלידה ובמטופלים עם הפרעות בספיגת רכיבי תזונה ממערכת העיכול.
במרכז הבדיקה נמצא הסיכון להיפופוספטמיה ול-hypophosphataemic osteomalacia – אוסטאומלציה הנגרמת כתוצאה מרמות פוספט נמוכות. הקשר מוכר במיוחד בתכשירים המכילים ferric carboxymaltose. במידע האירופי של תכשירים אלה היפופוספטמיה כבר מוגדרת כתופעת לוואי שכיחה, כלומר כזו העלולה להופיע בעד אחד מכל עשרה מטופלים. גם אוסטאומלציה היפופוספטמית מוכרת כתופעת לוואי, אולם שכיחותה אינה ידועה משום שהנתונים הקיימים אינם מאפשרים להעריך אותה באופן אמין.
כבר כיום כוללות הוראות השימוש אמצעים להפחתת הסיכון, ובהם המלצה לנטר את רמות הפוספט בדם במטופלים המקבלים מינונים גבוהים, טיפול ממושך או חוזר, ובמטופלים עם גורמי סיכון מוכרים. אלא שהדיווחים שהצטברו העלו שאלה האם אמצעים אלה מספקים. לפי ה-EMA, דווחו מקרים חמורים של היפופוספטמיה, שחלקם התקדמו לאוסטאומלציה, גם לאחר מנה אחת או שתי מנות בלבד של ferric carboxymaltose וגם במטופלים ללא גורמי סיכון מוכרים.
נתון זה משמעותי מבחינה קלינית, משום שהוא מקשה להסתמך רק על טיפול ממושך, מינון מצטבר גבוה או גורמי סיכון ידועים לצורך זיהוי המטופלים הזקוקים למעקב הדוק. בנוסף, מקרים דומים דווחו גם לאחר שימוש בתכשירי ברזל אחרים בהזרקה. לכן החליט ה-EMA להרחיב את הבדיקה לכל תכשירי הברזל הפרנטרליים הכלולים בהליך ולא להתמקד ב-ferric carboxymaltose בלבד.
אחת הנקודות החשובות שמדגיש ה-EMA היא הקושי לזהות את התופעה בזמן. עייפות, חולשה, כאבי שרירים וכאבי עצמות עלולים להופיע בהיפופוספטמיה, אך חלק מהתסמינים האלה יכולים להתפרש בטעות כהמשך של חסר הברזל שבגללו קיבל המטופל את העירוי מלכתחילה. במקרים מסוימים אף דווח על עיכוב באבחון. בנוסף, פגיעות בעצם ובהן אוסטאומלציה אינן תמיד נראות בצילום רנטגן רגיל.
ועדת הבטיחות של ה-EMA תבחן כעת את הנתונים לגבי היפופוספטמיה והפרעות בעצם בכל תכשירי הברזל בהזרקה, וכן את מידת היעילות של אמצעי הפחתת הסיכון שכבר קיימים. הוועדה תבדוק האם הסיכונים משפיעים על מאזן התועלת-סיכון הכולל של התכשירים והאם יש צורך בשינויים באישורי השיווק, באזהרות או בהמלצות לניטור. לאחר השלמת הערכת PRAC, ההמלצות יועברו ל-CMDh, הגוף המייצג את מדינות האיחוד האירופי וכן את איסלנד, ליכטנשטיין ונורבגיה, לצורך גיבוש עמדה.
חשוב להדגיש כי פתיחת הבדיקה אינה משמעותה שה-EMA קבע שכל תכשירי הברזל בהזרקה נושאים אותו סיכון, וגם אינה המלצה להפסיק את השימוש בהם. מדובר בטיפולים בעלי תועלת קלינית חשובה, במיוחד כאשר טיפול פומי אינו אפשרי או כאשר יש צורך בתיקון מהיר של חסר הברזל.
מבחינת הרוקחים, המסר המעשי הוא להגביר ערנות למטופל המדווח לאחר טיפול בברזל בהזרקה על עייפות שאינה משתפרת או עייפות חדשה, חולשת שרירים, כאבי שרירים או כאבי עצמות. בירור סוג התכשיר, מספר המנות והאם מדובר בטיפול חוזר עשוי להיות משמעותי, ובמקרה של חשד יש מקום להפנות להערכה רפואית ולשקול בדיקת רמות הפוספט. הבדיקה החדשה של ה-EMA ממחישה שוב את חשיבות המעקב לאחר השיווק: גם בתרופות ותיקות ומוכרות, הצטברות דיווחים מהשטח עשויה לשנות את הבנת הסיכון ואת הדרך שבה נכון לנטר אותו.
