מחקר מקיף, שפורסם בכתב העת The American Journal of Human Genetics, שופך אור על מנגנון גנטי המגביר את הסיכון למחלת הזאבת (לופוס).
החוקרים שילבו בין תחומי הגנטיקה האנושית, גנומיקה תפקודית, מודלים של עכברים וניתוח דנ”א עתיק.
החוקרים זיהו הפלוטיפ (קבוצת וריאנטים גנטיים) שכיח במיוחד בגן IRF7, אשר השתמר באוכלוסייה העולמית בתדירות גבוהה במשך אלפי שנים. וריאנט זה מגביר את חוזק הקישור של החלבון ל-DNA, משנה את הספציפיות שלו ומאיץ את ייצורו של חלבון המערכת החיסונית אינטרפרון-אלפא.
המחקר חושף פשרה אבולוציונית מרתקת: מצד אחד, המנגנון המשופר מעניק יתרון הישרדותי משמעותי והגנה אנטי ויראלית חזקה מפני זיהומים; מצד שני, הרגישות המוגברת של מערכת החיסון מובילה להפעלה עצמית מופרזת ומעלה את הסיכון לפתח מחלות אוטואימוניות.
