מחקר גנטי מסוג רנדומיזציה מנדליאנית, שבחן נתונים מלמעלה מ-220,000 גברים ממוצא אירופאי, מצא קשר סיבתי בין סוגי סטטינים מסוימים לסיכון לאין-אונות (אי ספיקת זיקפה).
המחקר, שפורסם בכתב העת Sexual Medicine, מצא כי סטטינים ליפופיליים, כמו אטורבסטטין וסימבסטטין, מגבירים את הסיכון לטווח הארוך. החוקרים משערים כי סטטינים מסוג זה חוצים בקלות את מחסום הדם-אשך, ופוגעים במטבוליזם ובייצור הטסטוסטרון או מפחיתים את זמינות הכולסטרול המשמש כחומר גלם להורמון זה. לעומת זאת, לסטטין ההידרופילי רוסובסטטין, נמצאה השפעה ניטרלית ללא סיכון מוגבר, כנראה בזכות סלקטיביות גבוהה לכבד ויכולת מוגבלת לחצות את המחסום.
החוקרים מדגישים כי התוצאות משקפות חשיפה לכל החיים, ולא את הסיכון הממשי והמיידי בפרקטיקה הרפואית היומיומית, ולכן אין לשנות טיפול ללא התייעצות עם רופא.
