הרפורמה שהייתה אמורה לשקם את מערך התפתחות הילד פוגשת מציאות עגומה • משפחות רבות נתקלות בזמני המתנה ארוכים מאוד בקופות החולים וללא יכולת לממן טיפול פרטי • “אין בכלל תור פנוי ואפילו אין צפי”, מעידה אחת האימהות • המטפלות בשירות הציבורי מוצאות את עצמן נחנקות מתחת לעומס בירוקרטי ושכר נמוך: “מי שחשב שזו הדרך לגייס כוח אדם למערכת – טעה”.
“ילדים בגן לא מבינים אותה. הם מדברים באופן מושלם והיא בפער מאחוריהם. הילדה בשלב קריטי, בפער של חצי שנה לפחות. ילדים מתחילים לייצר חברויות – והיא נשארת מאחור”. המילים של רותם חדד, אמה של אגם בת השנתיים ו־10 חודשים, משקפות את המציאות שאתה מתמודדות כעת משפחות רבות בישראל.
אגם מתמודדת עם בעיית שמיעה ואובחנה עם עיכוב שפתי כבר לפני שנה וחצי – עוד טרם כניסתה לתוקף של הרפורמה החדשה בהתפתחות הילד. באותה תקופה, פנו הוריה לקלינאית תקשורת באופן פרטי וקיבלו החזרים כספיים מקופת החולים.
מאת: רון נוטקין
באדיבות: גלובס




