וריאנט בגן שפעילותו לא היתה ידועה עד לאחרונה, זוהתה כגורם סיכון גנטי עבור late-onset-Alzheimer's disease.
CALMH1) calcium homeostasis modulator 1) המצוי על כרומוזום מספר 10, מבוטא בצורה דומיננטית באיזורים במוח המושפעים על ידי LOAD והוא שולט הן על ריכוזי הסידן בתא והן על רמותיו של הפפטיד amyloid-beta (A-beta), פפטיד קטן המצוי בפלאקים הנוצרים ב- AD.
על פי מחברי המחקר, CALMH1 הינו חבר במשפחה חדשה של תעלות סידן, משפחה שאינה מציגה כל דימיון לתעלות ידועות אחרות.
החוקרים מיקדו את חיפושם אחר גנים המשפיעים על AD על ידי ההנחה כי ישנה סבירות רבה כי LOAD קשורה בגנים המבוטאים באיזורים נגועים במערכת העצבים המרכזית ובעיקר ב- hippocampus. בדיקה ראשונית מצאה 30 גורמי שעתוק המייצגים 12 גנים שבוטאו אך ורק בהיפוקמפוס, אחד מהללו, גן שהיה ידוע בעבר בשם FAM26C מופה ללוקוס החשוד ל- AD על כרומוזום 10.
החוקרים הצליחו למצוא כי איזור קטן של CALHM1 חולק דימיון עם האיזור מעביר היונים של NMDA channel receptor שידוע כמבקר את זרימת הסידן. המחקר הנוכחי הדגים כי שינוי קל באיזור דומה זה משנה את ההשפעה של CALHM1 על ריכוזי הסידן התוך תאיים.
על פי החוקרים ישנן עדויות בספרות המציעות כי ההמוסטזיס של מאזן הסידן עובר דהרגולציה במחלת האלצהיימר, כמו כן ישנם יסודות להאמין כי דהרגולציה זו הינה שלב בשיח המתבצע עם המטבוליזם של ה- A-beta peptides.
זיהויו של CALHM1 כתעלת סידן המבצעת מודולציה המשפיעה על רמותיו של ה- A-beta מוסיפה להבנה כי רמות הסידן התוך תאי משפיעות על רמות ה- A-beta וכי אלו עשויות להיות מעורבות בפתוגנזה של AD.
הידיעה הועברה ע”י בעז מזרחי, דוקטורנט במחלקה לכימיה תרופתית, ביה”ס לרוקחות, האוניברסיטה העברית, ירושלים. [email protected]
