מקצועיות,אמינות, שקיפות ואירגון נכון- אלו הם המרכיבים שאתם יוצאת לדרך דר' קפלן המנהלת החדשה של המכון

במארס השנה מונתה דר' מימי (מרים) קפלן לעמוד בראש המכון לביקורת ולתקנים של חומרי רפואה. דר' קפלן סיימה את לימודי הדוקטורט במדעי החיים במכון וייצמן ב-1980, ואת השתלמות הפוסט דוקטורט עשתה באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה. בשובה ארצה עבדה דר' קפלן קרוב לעשר שנים כחוקרת באוניברסיטה העברית בירושלים, בבית הספר לרפואה. ב-1996 הצטרפה למשרד הבריאות ועבדה שם עד שנת 2000 בניהול מעבדות בבריאות הציבור. למכון הצטרפה בשנת 2000 כמנהלת אחראית על הערכה של תכשירים כימיים.

בריאיון עם דר' קפלן ביקשה מערכת ParmaLine להבין על מה מופקד המכון שבראשו היא עומדת, כיצד הוא פועל ומה חשיבותו לגבינו כצרכני תרופות.

 תפקידו של המכון הוא הגנה על וקידום בריאות הציבור בישראל ע”י הבטחת איכות התכשירים הרפואיים הנרשמים בישראל.

איכות פירושה התאמה של חומר פעיל או תכשיר רפואי למפרט המאושר כך שיבטיח את בטיחותו ויעילותו ביחס להתוויה או לשימוש לה נועד. מושג זה כולל תכונות כמו זהות, חוזק וניקיון לאורך חיי המדף, ומאצווה לאצווה.

איכות מושגת ע”י תכנון ופיתוח הפורמולציה ובקרה קפדנית על תהליכי הייצור. את האיכות שנקבעה מראש מבטיחים ע”י הבנת ההשפעה של שינויים בהרכב ובתהליך הייצור על איכות התכשיר.

זה חשוב מפני שפוטנציאל הנזק לפרט ולבריאות הציבור בתרופות לא איכותיות הוא רב. למשל, בדיקת התכשיר כלורוקוין במדינות אפריקה העלתה שרק 58% מהדוגמאות של התכשיר שנבדקו במעבדה הכילו את הכמות הרצויה של החומר הפעיל, ורק 25% מהדוגמאות שנבדקו עברו את מבחן ההתמוססות.
שימוש בתכשירים כאלו עלול לגרם להיווצרות זנים של חיידקים עמידים לתכשיר ולנזקים בריאותיים חמורים.

אנחנו כמובן רושמים בישראל תכשירים מתוצרת הארץ, בנוסף חשוב לציין שמדינת ישראל מגבילה את מס' המדינות מהן ניתן לרשום תכשירים כמפורט בתקנות הרוקחים. זהו החסם הראשון שמבטיח יבוא תכשירים ממדינות שבהן יש מערכת רגולציה מפותחת ביותר.
פעילות המכון כוללת שלושה תחומים: 1. הערכת תיק הפיתוח והייצור של התכשיר; 2. בדיקות מעבדה של התכשיר; 3. פיקוח על תנאי ייצור נאותים במפעלי תרופות ישראליים.

תיק רישום של תכשיר מגיע למכון ועובר הערכה ע”י מעריכי תיקים. כל תיק מכיל מידע על ייצור החומר הפעיל, בקרותיו והמפרט הסופי שלו, מידע על תהליך הפיתוח של התכשיר, על תהליך ייצורו, פרטי אריזתו, מפרט התכשיר הסופי, נתוני יציבות ועוד.

אנחנו בוחנים את המרכיבים, את תהליך הייצור ואת התכשיר המוגמר, ומוודאים שהם מבוקרים כך שנקבל באופן הדיר מוצר מוגדר לפי מה שסוכם בין היצרן ובינינו. לצורך זה אנחנו עוקבים אחר הספרות המקצועית (פרמקופיאות, מידע ברשת, מאמרים, פטנטים) ומוודאים שהמפרט שנקבע לחומר מתאים לדרישות של הספרות והנהלים הבינלאומיים.

בעבר הייתה מקובלת בכל העולם התפיסה בדבר מרכזיותה של בדיקת המעבדה לגבי איכות התכשיר. במהלך השנים הבינו שבדיקת מעבדה אינה מספיקה וכי חשובה גם הבקרה על התהליך, שתבטיח שכל האצוות המיוצרות יהיו הדירות ויעמדו בדרישות. לכן הדגש עבר להערכת חומרי הגלם המוכנסים לתכשיר, לתהליך הפיתוח, לתהליך הייצור ולבקרותיהם. התהליך מתבצע באמצעות התכתבות עם היצרן, כולל דרישות לביצוע שינויים בתכשיר ובבקרות עליו.

בוודאי, כל אצווה חדשה של תכשיר רשום מיובא משוחררת ע”י המכון רק אחרי שנבדקה. היבואן חייב לספק דוגמה מהאצווה החדשה, תעודת אנליזה של היצרן, וכן לשלם אגרה עבור הבדיקה. בדיקת האצוות השוטפות מתוצרת הארץ מתבצעת ע”י המפעל במעבדות שמבוקרות על ידינו.

תכשירי יבוא, כחלק מהדרישות שלנו, חייבים לשאת אישור לתנאי ייצור נאותים. אשר למפעלים בארץ, יש לנו יחידת בקרה שבודקת שהמפעלים אכן מייצרים בתנאי ייצור נאותים (GMP- Good Manufacturing Practice) וכן שמתקיימים תנאי הרישום כפי שאושרו בתיק הרישום.

מעריכי התיקים הם אקדמאים ומדענים מהתחומים: כימיה, רוקחות, ביולוגיה וסטטיסטיקה. אחרי הערכת התיק מתקיים משא ומתן עם היצרן, והתוצאה היא מסמך איכות התכשיר שמאושר בישראל.

בעולם המערבי קיימים סטנדרטים מקובלים לחומרי גלם שעל היצרנים לעמוד בהם. הסטנדרטים מורכבים מפרטים רבים, כגון גודל החלקיקים של החומר הפעיל. אתן לך דוגמה: גודל החלקיקים של החומר הפעיל יש לו השפעה מרכזית על קצב התמוססות החומר במוצקים כמו טבליות. בקרה הדירה של גודל חלקיקי החומר הפעיל חיונית כדי שניתן יהיה להבטיח הדירות בקצב ההתמוססות של החומר הפעיל, ומכאן את השפעתו על הזמינות הביולוגית.

הסטנדרטים בעולם משתנים כל הזמן לחומרה. הדרישות לגבי הבקרה על תהליכי הייצור והבדיקה עולות. גם הטכנולוגיה המתפתחת מאפשרת לבדוק את מה שבעבר לא ניתן היה.

אנחנו עוקבים במכון כל הזמן אחר ההתפתחויות ברשויות המובילות כגון ה-FDA, ה-EMEA, ומיישמים בהדרגה את ההתפתחויות הללו בארץ. אנחנו מתכוונים לאמץ בעתיד, בתהליך מדורג, את נהלי האיכות האירופיים.

היצרנים מייצרים תכשירים במפרטים שונים למדינות שונות. אנחנו מנסים להשיג את המפרט הטוב ביותר שיבטיח תכשיר מבוקר ואיכותי.

הרי בתיק המוגש לכם מצויה הצהרה שהנתונים המוגשים זהים לאלו שנרשמו בארץ המקור. אז איך ייתכן שתקבלו מפרטים שונים?
זוהי הצהרה גורפת, והניסיון מצביע שאין תמיד זהות בין מפרט התכשיר שהוגש לרישום בארץ, למפרט שהוגש למדינה שידועה כזו שהמערכת הרגולטורית שלה מפותחת ופעילה.

בוודאי. אנחנו דורשים לקבל שינויים באותם פרמטרים שלא מתאימים לסטנדרטים המקובלים בעולם.

אנחנו נתקלים  בתכשירים פולימורפיים,  השוני בין התכונות הגבישיות של הפולימורפים השונים דורש מאתנו מיומנות מקצועית כדי לוודא שאכן תהיה הדירות בין האצוות.  (חומרים פולימורפיים מתגבשים בצורה גבישית שונה. לכל פולימורף יש תכונות יציבות שונה, התמוססות שונה, ויכולת לעבור מצורה אחת לשנייה. פולימורפיזם משמש היום לעקיפת פטנטים. חברה אתית מייצרת את התכשיר בפולימורף מסוים, וחברת הגנריקה מייצרת אותו עם פולימורף שונה ח.מ).

האצווה הראשונה משמעה סיום תהליך הרישום, רק עם סיום הבדיקה שלה מקבלים היתר לשיווק התכשיר.

חשוב להבין שהאצווה הראשונה מיוצרת במקרים רבים בפעם הראשונה לשיווק בגודל מסחרי, בניגוד לאצוות הרישום שיוצרו בסקאלה קטנה. במעבר לייצור המסחרי עלולות להתעורר בעיות שלא נצפו בתהליך הייצור בסקאלה הקטנה. האצוות המסחריות הראשונות  עוברות תהליך בקרה קפדני (וולידציה) המאשר שליטה בתהליך הייצור ומאפשר שיווק התכשיר.

אנחנו לא עושים אבחנה בין תכשיר יבוא לתכשיר מתוצרת הארץ, והדרישות הן אחידות. לדוגמה, אם הסטנדרט הבינלאומי לחומרי פירוק דורש רמה מסוימת, אנחנו מחייבים אותה בכל התכשירים הישראליים.

בדיקת איכות נמשכת כיום שנה וחצי, אבל המגמה שלנו היא להביא לקיצור זמן הבדיקה. לצורך כך קלטנו כוח אדם נוסף וניידנו כוח אדם. אני מקווה שבסופו של התהליך, לאחר שנתגבר על הפיגורים, נקצר את הזמן באופן משמעותי ונוכל להתחייב ללוח זמנים.

לידיעתך, בשנת 2005 אושרו ע”י ה-FDA 450 בקשות לתכשירים גנריים. משך הזמן הממוצע לאישור היה 20.5 חודשים. כיום יש פיגור באישורם של יותר מ-800 תכשירים גנריים הממתינים לאישור בארה”ב. ואנחנו מדברים על גוף שתקציביו הם לא תקציבי המכון!

לפני הורדת העיתון לדפוס הוציא אגף הרוקחות מסמך עליו חתומות מגר' רחל גוטמן, מנהלת המחלקה לרישום תכשירים, ודר' מימי קפלן. מסמך זה שתחולת החלטתו היא ביום פרסומו, מאפשר לקבל בקשה לרישום של תכשיר שהוא מולקולה חדשה, תכשיר ביולוגי, או תוספת התוויה שאושרו ע”י ה-FDA או ה-EMEA, בשלב שבו התרופה קיבלה אישור ראשוני/המלצה לרישום מהרשות הרלוונטית:  Positive Opinion  , Letter of Approval. לפי מסמך זה אישור קבלת הבקשה מותנה בקבלת תיק זהה לתיק שאושר ברשות, ועם סיום הערכת התיק וקבלת האישור הפורמאלי של הרשות המאשרת יאושר התכשיר בישראל (ח.מ.).

אגף הרוקחות נותן עדיפות לתרופות מצילות חיים. אנחנו, עובדים ב- FIFO- First In First Out, למעט תרופות מצילות חיים שההחלטה לגביהם מתקבלת באגף הרוקחות.

בשנה אנחנו מעריכים כ-200-250 תכשירים חדשים וכ-750 חידושים (אחת לחמש שנים נדרש בעל הרישום להגיש בקשה לחידוש לתכשיר רשום. התיק חייב להכיל את כל השינויים שחלו בתכשיר במהלך חמש השנים שחלפו כמו כן משתמשים בתהליך החידוש לוודא שידרוג התכשיר בהתאם לידע העדכני וביצוע מבחנים למעקב שוטף אחר איכותו של התכשיר- ח.מ.). בנוסף, אנחנו מאשרים אלפי שינויים בתיקים, כמו שינויים בתהליכי ייצור, במפרטים, שינוי ספק חומר גלם ועוד (משרד הבריאות איננו מסתפק בהעברת הנתונים בחידוש הרישום אחת לחמש שנים, אלא דורש לעדכן את התיקים בשינויים באופן שוטף– ח.מ.).

אתחיל בקביעה שמדינת ישראל, אף על פי שהיא מדינה קטנה עם משאבים מצומצמים – מספר התרופות בה איננו קטן באופן משמעותי מזה שבמדינות הגדולות. כדי לעמוד במטלות בלוח זמנים מתאים עלינו לקצר את משך הזמן הנדרש לטיפול בתכשירים. ניתן להגיע לזה, אבל לשם כך יש להקים מבנה ארגוני מתאים עם הגדרות תפקיד ואחריות ברורות. יש לתגבר את כוח האדם, לדאוג להכשרה מתמדת של הצוות בידע העצום והמתחדש כל הזמן ולתת שכר תחרותי לשכר במשק. לאחרונה תגבר משרד הבריאות את כוח האדם במכון, ואני בטוחה שלאחר שנכשיר את כוח האדם שקיבלנו נתחיל לראות תוצאות.

עלינו להגיע לשיתוף פעולה עם גופים רגולטוריים אחרים. כרגע  אנחנו לא משתייכים לשום גוש מדינות בהן אנו יכולים להיעזר. לכן חשוב עיבוי הקשרים עם רשויות רגולטוריות שיאפשר לנו יותר שקיפות עם אותם גופים. אנחנו נמצאים בתהליך הצטרפות לאירגון ה-PIC/S -Pharmaceutical Inspection Cooperation/Scheme . זהו גוף המאגד גופי פיקוח על מפעלי תרופות. ההתקבלות לגוף זה תאפשר לנו לקבל הכרה הדדית מהאיחוד האירופאי בתחום הפיקוח על מפעלים. המשמעות היא שמפקחים אירופים לא יצטרכו להגיע לארץ כדי לערוך ביקורת במפעלים ישראליים. יש לכך חשיבות רבה, ודאי בעיתות חירום, עבור המפעלים הישראליים שמייצאים לחו”ל, אבל גם בזמנים רגילים זה יקצר תהליכים.

לבסוף, ברצוני להדגיש שאני מאמינה כי מקצועיות, אמינות, שקיפות ואירגון נכון הם המרכיבים הנכונים לקידום המכון ולמיצובו כמכון שאינו נופל מגופים מובילים דומים בעולם.

הכותבת חנה מרכוס- רוקחת ממונה, יועצת, עורכת מדעית ומ”ול Pharmaline