השמנה בינקות והסביבה התוך רחמית עשויים להוות גורמים מנבאים להשמנה חולנית בילדות.
מרבית ההתערבויות המיועדות למנוע השמנה חולנית מבוצעות בגיל בית הספר או ההתבגרות, אך מגיפת ההשמנה פוגעת גם בתינוקות ועוללים. 10% מהילדים מתחת לגיל שנתיים סובלים מעודף משקל ואחוז הילדים בגילאים 2-5 הסובלים מהשמנה חולנית עלה מעבר לפי שניים בשנים האחרונות (מ- 5% בשנת 1980 ל- 12% בשנת 2006). ה- New York Times דיווח לאחרונה כי חוקרים רבים מאמינים כיום שאותו מסלול המוביל להשמנה מתחיל טרם הלידה, ולכן יש להתחיל את מאמצי המניעה בשלב מוקדם יותר.
אותם חוקרים מודאגים כי שינויים אפי-גנטיים המושפעים מהאינטראקציה בין גנים מולדים ובין גורמים סביבתיים ברחם ובשלבים המוקדמים של ההתפתחות עשויים להוות גורמים מנבאים להשמנה חולנית. לדוגמא, נשים שמעשנות במהלך ההיריון נוטות ללדת תינוקות קטנים יותר, אך אותם תינוקות אף מציגים סיכוי גבוה יותר להשמנה חולנית. השינויים האפי-גנטיים הללו אף עשויים להסביר מדוע ילדים הנולדים לאמהות החולות בסוכרת מסוג 2 מציגים BMI גבוה וסיכון לפתח סוכרת. הילדים הללו ניזונים לעיתים קרובות ביתר במהלך שהייתם ברחם, גורם העשוי “לאפס” את תחושת השובע שלהם ולגרום להם לאכול כמויות גדולות יותר של מזון לאחר הלידה.
מחברי המאמר הדגישו כי התמקדות בילדים צעירים ובנשים בהיריון והמלצה על הגבלות דיאטטיות לאוכלוסיות אלו הינה בעייתית וזאת משום שישנו טאבו חברתי המתנגד לתיוג האוכלוסיות הללו כסובלות מעודף משקל.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
