קו המנחה החדש שפורסם לאחרונה על ידי ה- American Academy of Neurology מטרתו לסייע לנוירולוגים לזהות חולים עם סיכון מוגבר לפציעות שקשורות בנפילות. הקו המנחה קורא לביצוע בדיקות סקר בחולים כאלו ובעיקר אלו שעברו שבץ, דמנציה והפרעות של שיווי משקל.
על פי הסטטיסטיקה בארה”ב, נפילות גורמות ל- 16,000 מקרי מוות בשנה, מתוך המקרים הללו כ- 75% מתרחשים באנשים מעל גיל 64. נוסף על כך נפילות שהינן קטלניות אחראיות ל- 500,000 מקרי אשפוז בקרב קשישים ולכ- 1.8 מיליון ביקורים בחדרי מיון.
מחברי הדו”ח מוסרים כי ישנו כיום חוסר מודעות בקרב קלינאים וחולים הנוגע לזיהוי ולמניעת נפילות אשר עשויות להוביל לשברים בירך, פגיעות ראש, אשפוזים ובמקרים מסוימים אף למוות.
על האנשים לדעת כי ניתן למנוע נפילות וכי ישנם מבחנים פשוטים שמסוגלים להעריך את רמת הסיכון לנפילה. לעיתים קרובות הקלינאי לא ישאל לגבי נפילות והחולה לא יעדכן כי נפל. זהו מקרה שחשוב לדון בו משום שאנשים מסוימים עשויים להיות מצויים בסיכון לאחר נפילה, סיכון אשר עשוי לכלול מוגבלות ואובדן עצמאות.
הקו המנחה יפורסם בגיליון ה-5 בינואר של המגזין Neurology.
החוקרים סקרו את הספרות על מנת לזהות מצבים הקשורים בסיכון מוגבר לנפילה בנוסף לבדיקות סקר קליניות שעשויות לסייע לנוירולוגים לזהות את אותם חולים המצויים בסיכון. הם מצאו כי חולים עם דמנציה, שבץ ובעיות בשיווי משקל היו בסיכון מוגבר, כמו כן נמצא סיכון מוגבר לנפילה בחולי פרקינסון, נוירופתיה פריפרלית, חולשה בגפיים התחתונות, אובדן סנסורי ואובדן משמעותי של הראיה.
גורמי סיכון עיקריים לנפילה כללו גיל מתקדם, ארתריטיס, פגיעה בתפקוד היומיומי, דיכאון ושימוש בתרופות פסיכואקטיביות, סדטיביות, נוגדי דיכאון ונוירואפילפטיות.
בנוגע לבדיקות סקירה ציינו החוקרים כי הכלי הטוב ביותר להעריך את הסיכון לנפילה הוא היסטוריה של נפילות קודמות. כמו כן מצאו החוקרים כלי לסקירה הכולל את בדיקת יכולתו של החולה לעבור ממצב של ישיבה לעמידה ובדיקת מוביליות.
הקו המנחה ממליץ כי קלינאים ישאלו רוטינית לגבי נפילות וישתמשו בשני המבחנים שהוזכרו על מנת לקבוע האם החולה מצוי בסיכון לנפילה.
לידיעה >>
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס PharmaLine
