אונקולוגים צריכים לשים לב לבעיות רפואיות שאינן קשורות בסרטן בחולי סרטן וזאת בעיקר בחולות בסרטן השד. זהו המסר העולה ממחקר המראה כי חולות מבוגרות בסרטן השד מצויות בסיכון גבוה יותר לתמותה מסיבות אחרות מסרטן.
המחקר פורסם ב-20 בפברואר ב- Journal of the National Cancer Institute.
למרות שהמחקר לא סיפק מידע על סיבות המוות הספציפיות, הוא מצא כי מחלות קרדיווסקולריות מגבירות בצורה משמעותית את הסיכון לתמותה מסיבות אחרות לסרטן וכי אוסטיאופורוזיס מגביר משמעותית את הסיכון לתמותה מממאירויות אחרות.
מחלות קרדיווסקולריות הינן גורם משמעותי בחולות סרטן השד וזאת משום נפיצותן הרבה באוכלוסיה ומשום שטיפולים רבים לסרטן השד עשויים לגרום לפגיעה בתפקוד הלבבי. על פי מחברי המחקר על השורדות מסרטן השד להמצא במעקב קרדיווסקולרי קבוע.
המחקר כלל 5170 חולות בסרטן שד אשר החלימו מהמחלה לאחר טיפול ממוצע של 5 שנים ב-tamoxifen ואשר חולקו רנדומלית לקבלת aromatase inhibitor (AI) letrozole ) Femara, Novartis) או פלאסבו.
לאחר מעקב ממוצע של 3.9 שנים נצפו 256 מקרי מוות: 102 מסרטן שד, 50 מממאירויות אחרות , 100 מסיבות אחרות ו-4 מסיבות לא ידועות.
החוקרים מציינים כי מקרי התמותה שלא מסרטן השד היו רבים יותר ממקרי התמותה מסרטן השד ותופעה זו אף התגברה בקרב חולות המבוגרות מגיל 70.
החוקרים מסכמים ואומרים כי ממצאים אלו מדגישים את הצורך הדחוף לעקוב אחר כלל אוכלוסיית החולות בסרטן השד ואחר אוכלוסיית החולות המבוגרות בפרט בנוגע למחלות אחרות מסרטן, מחלות אשר עשויות אף להיות קטלניות.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
