ממחקר מבוקר ואקראי שכלל 570 ילדים בני 4-5 אשר סבלו מהשתנת לילה עולה כי הרמת הילד לשירותים הובילה לשיעור משמעותי יותר של ילדים יבשים (37%) בהשוואה לקבוצת הביקורת (21%) וכן בהשוואה להרמה של הילד ובקשה לסיסמא או שימוש במערכת תגמול. לאחר 3 שנים נמצא השיעור הגבוה ביותר של ילדים יבשים בשתי הקבוצות בהן הורמו הילדים לשירותים (78%).
מטרה:
להעריך את ההשפעות קצרות הטווח וארוכות הטווח של שלוש התערבויות התנהגותיות פשוטות במטרה להתגבר על הרטבת לילה בילדים צעירים.
שיטות:
החוקרים ביצעו מחקר מבוקר ואקראי בילדים בני 4 עד 5 שנים עם הרטבת לילה כתסמין בודד (n=570). הילדים הוקצו לאחת מארבע קבוצות: 1- הרמת הילד לצורך השתנה ובקשה לסיסמא, 2- הרמה לצורך השתנה, ללא בקשת סיסמא, 3- שימוש במערכת תגמול, 4- קבוצת ביקורת. כל משתתף התבקש ליישם את ההתערבות שהוקצעה לו למשך 6 חודשים או עד שחלפו 14 לילות יבשים רצופים, מה שהיווה את הקריטריון להתאפקות. מעקב בוצע כ-3 שנים לאחר המחקר.
נתונים:
לאחר 6 חודשים, הרמת הילד לשירותים ללא שימוש בסיסמא היתה ההתערבות היחידה שהובילה לשיעור משמעותי של ילדים יבשים (37%) בהשוואה לקבוצת הביקורת (21%). שלוש שנים מאוחר יותר, השיעור הגבוה ביותר של ילדים יבשים נמצא בשתי הקבוצות בהן הורמו הילדים לשירותים (78%) ואילו השיעור הנמוך ביותר של ילדים יבשים (69%) נמצא בקבוצת הביקורת.
מסקנות:
ההתערבות שכללה הרמה לצורך השתנה ללא שימוש בסיסמא הובילה ליותר ילדים יבשים בהשוואה להעדר לטיפול פעיל בילדים בני 4 עד 5 שנים עם הרטבת לילה.
הידיעה הועברה באדיבות מערכת רשת רפואה
