גירוי אלקטרומגנטי של רצפת האגן מסייע במצבים של אי שליטה על סוגרים בקרב נשים הסובלות מחוסר יכולת ליצור כיווץ שרירי מספק, כך דווח בכתב העת BJU International.
טיפול זה עשוי להיות בעל יעילות למגוון רחב של מטופלות אשר אינן מגיבות היטב לטכניקות תרגול של שרירי רצפת האגן, אך יש לציין כי טיפול תחזוקתי יהיה נחוץ.
החוקרים השוו בין גירוי אלקטרומגנטי של רצפת האגן (שלושה טיפולים מדי שבוע למשך שישה שבועות) ובין תרגול בעוצמה נמוכה של שרירי רצפת האגן ועם טיפול מזויף (sham treatment) בקרב 70 נשים שאובחנו כסובלות מחוסר שליטה על סוגרים המתבטאת במצבי לחץ.
למרות שהנשים בקבוצה שטופלה בגירוי אלקטרומגנטי הראתה שיפור בשבוע 8 בנוגע לדליפת השתן, מספר הפדים בו השתמשו מדי יום, חוזק שרירי רצפת האגן ואיכות החיים המדווחת, לא נצפה כל שינוי בין קבוצה זו ובין הקבוצה שקיבלה טיפול מזויף בנוגע לכל המשתנים שנמדדו בשבוע 6 ובשבוע 8.
מנגד, עבור נשים שהציגו כיווץ לקוי התחלתי של שרירי רצפת האגן, גירוי אלקטרומגנטי נמצא כקשור עם שיפור משמעותי מבחינה סטטיסטית בדליפת השתן וזאת ביחס לקבוצת הטיפול המזויף.
החוקרים סיכמו ואמרו כי גירוי אלקטרומגנטי אינו יעיל יותר מטיפול מזויף עבור נשים הסובלות מבריחת שתן המתבטאת במצבי לחץ, יתכן כי ישנה תת קבוצה של נשים המציגות שליטה לקויה על כיווץ שרירי רצפת האגן אשר עשויות להפיק תועלת מטיפול זה.
גירוי מגנטי אינו יכול להחליף טכניקות של תרגול שרירי, הטיפול הינו תוספת לתרגול שכזה ומטרתו לסייע לנשים לבודד את השרירים הבעייתיים ובכך להביא לתרגול יעיל יותר.
מקור הידיעה >>
BJU Int 2009;103:1386-1390.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
