פיתוח של תרופה גנרית (חיקוי לתרופה מקורית) אמור להיות חגיגה גדולה לצרכנים. התרופה הגנרית שנכנסת לשוק, לאחר פקיעת הפטנט של התרופה המקורית, זולה בעשרות אחוזים מתרופת המקור. ואם לא די בכך, הרי שהחברה האינובטיווית (היצרנית של תרופת המקור) נאלצת להוריד את המחיר באופן משמעותי – כדי לעמוד בתחרות ואולם בפועל, הצרכן הישראלי אינו מרגיש בכיסו את פקיעת הפטנט על תרופות מקוריות ואת כניסת הגנריקה לשוק, ולרוב כלל אינו מודע לכך. הוא ממשיך לשלם אותו מחיר, פחות או יותר, כפי ששילם בזמן שלחברה האינובטיווית היה מונופול על התרופה. למשל, בחודשים האחרונים נכנסו לשוק תחליפים גנריים של התרופות הנפוצות פלאוויקס, פבוקסיל וקסלטן, וצרכנים רבים עברו לצרוך אותם בהוראת הרופא. ואולם בעת התשלום בקופת בית המרקחת, הם לא הרגישו כל שינוי.
מדוע זה קורה? הסיבה מקוממת למדי: בעוד שמחיר הרכש – המחיר האמיתי שבו קופות החולים רוכשות את התרופות – צונח מיד עם כניסת הגנריקה לשוק בשיעור של עד 80%-90%, הרי שמחיר המחירון של התרופה נשאר פחות או יותר ללא שינוי. בחלק מהמקרים, מחיר התרופה הגנרית אפילו גבוה יותר ממחיר המחירון של התרופה המקורית. וכך, היות שמחיר ההשתתפות העצמית שמשלמים הצרכנים נגזר ממחיר המחירון (ולא ממחיר הרכישה של הקופות) – הוא נותר ללא שינוי.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
