רוקחות קלינית

מחלות

תחומים ברפואה

נושאים

משרד הבריאות

מחלת אלצהיימר – לא רק עמילואיד

מחלת היא הגורם השכיח ביותר לדמנציה ברחבי העולם. במשך עשרות שנים התמקדו מרבית המאמצים הטיפוליים בהפחתת משקעי β-Amyloid,  אולם בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות לכך שחלבון Tau  הוא בעל קשר הדוק יותר לקצב ההידרדרות הקלינית ולפגיעה הקוגניטיבית.

כאשר Tau עובר שינויים פתולוגיים, הוא יוצר סבכים תוך־תאיים (Neurofibrillary Tangles)  הפוגעים בתפקוד הנוירונים ומובילים למותם. ככל שמספר הסבכים גדל, כך מחמירים הליקויים בזיכרון, בהתמצאות ובתפקוד היומיומי. משום כך, עיכוב יצירת Tau הפך לאחד היעדים המבטיחים ביותר בפיתוח למחלה.

מנגנון הפעולה – הפחתת ייצור Tau במקור

Diranersen לשעבר  ( BIIB080) הוא טיפול מסוג Antisense Oligonucleotide (ASO), הניתן בהזרקה תוך־שדרתית (Intrathecal).

התרופה נקשרת ל־mRNA  של הגן  MAPT האחראי לייצור חלבון Tau  מעודדת את פירוקו. כתוצאה מכך פוחת ייצור החלבון עוד לפני יצירתו, ובכך מצטמצמת הצטברותו במוח.

גישה זו שונה באופן מהותי מטיפולים אחרים, המנסים לסלק Tau שכבר הצטבר ברקמת המוח, ולכן היא מכוונת לשלב מוקדם יותר בתהליך המחלה.

מחקר CELIA Phase 2

CELIA  היה מחקר Phase 2 רב־מרכזי, אקראי, כפול־סמיות ומבוקר פלצבו, שכלל מטופלים עם מחלת בשלב מוקדם ובעלי עדות ביולוגית לפתולוגיית עמילואיד.

המטופלים קיבלו Diranersen במינונים שונים או פלצבו, במטרה להעריך הן את השפעת התרופה על סמנים ביולוגיים של Tau והן את השפעתה על מדדים קליניים וקוגניטיביים.

נקודת הסיום הראשית הייתה בחינת קשר מנה–תגובה (Dose–Response), לצד הערכת שינויים במדדים ביולוגיים, הדמיית PET ומדדי תפקוד וקוגניציה.

ירידה משמעותית ב-Tau והפחתת הצטברותו במוח

אחד הממצאים המרשימים ביותר במחקר היה הפחתה של 50%–65%  ברמות Tau בנוזל השדרה (CSF), בהתאם למינון שניתן.

בנוסף, הדמיות PET הדגימו ירידה משמעותית בהצטברות Tau באזורים מוחיים האופייניים להתקדמות מחלת האלצהיימר.

לדברי החוקרים, מדובר באחת ההוכחות הראשונות לכך שטיפול המפחית את ייצור Tau מסוגל גם להשפיע על העומס הפתולוגי של החלבון במוח, ולא רק על רמתו בנוזל השדרה.

אותות מעודדים להאטת ההידרדרות הקוגניטיבית

לצד השינויים הביולוגיים, הציג המחקר גם תוצאות קליניות מעודדות.

במינון 60  מ”ג, שנמצא כמינון בעל הביצועים הטובים ביותר, הודגמה:

  • האטה של 26% בהידרדרות במדד CDR-SB (Clinical Dementia Rating – Sum of Boxes) –  מדד מקובל להערכת חומרת הדמנציה, הבוחן שישה תחומים מרכזיים ובהם זיכרון, התמצאות, שיפוט, תפקוד בקהילה, תפקוד בבית והיכולת לבצע פעולות יומיומיות באופן עצמאי. ככל שהציון עולה, כך חומרת המחלה גדולה יותר.
  • האטה של 42% במדד ADAS-Cog13 (Alzheimer's Disease Assessment Scale – Cognitive Subscale) –  אחד המדדים החשובים ביותר במחקרי אלצהיימר, המעריך מגוון רחב של תפקודים קוגניטיביים ובהם זיכרון, שפה, קשב, הבנה, התמצאות והיכולת לבצע פעולות יומיומיות מורכבות. ירידה בקצב העלייה בציון משקפת האטה בהידרדרות הקוגניטיבית.
  • האטה של 50% בירידה בציון MMSE (Mini-Mental State Examination) – מבחן קצר ונפוץ המעניק ציון מתוך 30 נקודות ומעריך זיכרון, קשב, שפה, חישוב, התמצאות ויכולת לבצע הוראות פשוטות. ציון גבוה יותר מעיד על תפקוד קוגניטיבי טוב יותר.

לדברי החוקרים, השיפור בשלושת המדדים מחזק את ההשערה כי הפחתת Tau עשויה להוביל גם לתועלת קלינית ולא רק לשינוי בסמנים ביולוגיים.

עם זאת, חשוב לציין כי המחקר לא השיג את יעד הסיום הראשי של תגובת מנה–תגובה (Dose–Response),  משום שלא נצפה שיפור הדרגתי עם העלאת המינון. באופן מעניין, דווקא מינון 60 מ”ג היה זה שהציג את התוצאות הקליניות המרשימות ביותר.

פרופיל בטיחות מעודד

על פי נתוני המחקר, Diranersen הציג פרופיל בטיחות חיובי.

רוב תופעות הלוואי היו קלות עד בינוניות, ולא זוהו אותות בטיחות חדשים.

נקודה חשובה במיוחד היא היעדר מקרי ARIA (Amyloid-Related Imaging Abnormalities) –  ממצא משמעותי לאור הניסיון שנצבר עם התרופות האנטי־עמילואידיות.

ARIA  היא תופעת לוואי המתגלה בבדיקת MRI של המוח, וכוללת בעיקר שני סוגים:

  • ARIA-E –  בצקת או הצטברות נוזלים ברקמת המוח.
  • ARIA-H –  דימומים זעירים או משקעי המוסידרין (Microhemorrhages).

ברוב המקרים מדובר בממצא ללא תסמינים, אך לעיתים הוא עלול להתבטא בכאבי ראש, בלבול, סחרחורת, הפרעות ראייה ואף פרכוסים. מסיבה זו, מטופלים המקבלים אנטי־עמילואידיות עוברים בדרך כלל בדיקות MRI תקופתיות במהלך הטיפול.

העובדה שבמחקר CELIA  לא נצפו מקרי ARIA מחזקת את פרופיל הבטיחות של Diranersen ועשויה להוות יתרון משמעותי אם הממצאים יאושרו גם במחקרי Phase 3

 

 

משמעות קלינית

לדברי מומחים שהציגו את הנתונים בכנס AAIC מדובר במחקר הראשון המראה כי הפחתת Tau  באמצעות טיפול מסוג ASO מסוגלת להשפיע בו־זמנית על סמנים ביולוגיים, על הדמיית Tau ועל מדדים קוגניטיביים.

אם ממצאים אלו יאושרו במחקרי Phase 3, עשוי Diranersen להפוך לטיפול הראשון המכוון ישירות לTau  ולהוות נדבך נוסף לצד הטיפולים האנטי־עמילואידיים הקיימים.

בהתבסס על תוצאות אלו הודיעה Biogen כי בכוונתה להתקדם לתוכנית. Phase 3

המבט קדימה

בעוד שהטיפולים הראשונים באלצהיימר התמקדו בעיקר בפינוי עמילואיד, מחקר CELIA מסמן את תחילתו של שלב חדש בפיתוח תרופות למחלה.

ייתכן שבעתיד הקרוב יתבסס הטיפול באלצהיימר על שילוב של טיפולים המכוונים למנגנונים שונים של המחלה – עמילואיד, Tau ותהליכים נוירודלקתיים – במטרה להאט בצורה משמעותית יותר את התקדמות המחלה.

Bottom Line

תוצאות מחקרCELIA Phase 2  מציבות את Diranersen (BIIB080)  כאחד המועמדים המבטיחים ביותר בטיפול במחלת אלצהיימר. התרופה הפחיתה באופן משמעותי את רמות Tau  בנוזל השדרה ואת הצטברותו במוח, והדגימה האטה במדדים קליניים מרכזיים של הידרדרות קוגניטיבית, לצד פרופיל בטיחות חיובי והיעדר מקריARIA  אף שהמחקר לא השיג את יעד הסיום הראשי של תגובת מנה–תגובה, מכלול הממצאים מספק עדות ראשונה לכך שטיפול המכוון ל Tau  עשוי להשפיע הן על הביולוגיה של המחלה והן על מהלכה הקליני, ולסלול את הדרך לדור חדש של טיפולים באלצהיימר.

 

לידיעה 1>>

לידיעה 2>>

לידיעה 3>>

מאמרים נוספים

EAT SCHOOL
הקשר בין השמנה בגיל צעיר לבין מבנה המוח
המחקר בדק האם קיים קשר בין משקל הגוף לבין מבנה המוח כבר בגיל הגן. החוקרים בדקו 159 ילדים בגילאי 4–7, מתוכם 81 ילדים עם ADHD ו־78 ילדים שהתפתחותם תקינה. באמצעות שיטת MRI מתקדמת, הנקראת...
EAT
השפעת מזון אולטרה־מעובד על הבריאות
המחקר בדק את הקשר בין צריכת מזון אולטרה־מעובד לבין הסיכון למחלות כרוניות אצל מבוגרים. החוקרים ערכו סקירה שיטתית של 51 מחקרי עוקבה, שכללו יחד 8,819,894 משתתפים. צריכת המזון נבדקה באמצעות...
1200x630-New guidelines for the treatment of valvular heart disease
השפעת הגנים והסביבה על דלקת ועל הסיכון למחלות לב
המחקר בדק כיצד גורמים גנטיים וסביבתיים משפיעים על דלקת בגוף ועל הסיכון למחלות לב וכלי דם. החוקרים השתמשו בנתונים של 488,079 משתתפים ממאגר UK Biobank, שכללו בדיקות דם, מידע גנטי, בדיקות...
blood test 22
זיהוי סיכון לסרטן באמצעות מעקב אחר שינויים ב-DNA בדם
המחקר בדק האם ניתן לזהות סיכון לסרטן השד והערמונית באמצעות איתור שינויים כימיים על גבי ה-DNA שנמצא חופשי בדם, עוד לפני שהסרטן מאובחן. החוקרים ניתחו 491 דגימות דם של אנשים, שלימים אובחנו...

נושאים חמים

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרוביוטיק פמינה - הזנים עושים את ההבדל

ה- FDA מאשר טיפול חדש למניעת מיגרנות

טיפול בדיכאון לפי הרפואה הסינית המסורתית

Themarker: פייזר משכה בקשתה להפוך את ויאגרה לתרופה ללא מרשם באיחוד האירופי

עדכוני רישום

וובינרים קרובים

התחברות לאתר

הגשת מועמדות

אישור הרשמה

תודה על הרשמתך

ברגעים אלה נשלח אליכם מייל אישור הרשמה. להפעלת חשבונך באתר, יש ללחוץ על קישור זה.

הנתונים שסיפקת במהלך הרישום נבדקים כעת מול מאגר רישוי המקצועות הרפואיים במשרד הבריאות. בתום הבדיקה תתקבל הודעה בהתאם.

תוכן למנויים

תוכן זה ניתן להצגה
לאנשי / נשות
צוות מקצועי בלבד

לכניסה למערכת:

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר

,אם הינכם עובדי מקצועות הבריאות
.עדכנו זאת בחשבונכם האישי

אם לדעתך נפלה טעות, ניתן ליצור קשר עם צוות האתר דרך עמוד יצירת הקשר

כניסת מנויים רשומים

בלחיצה על כניסה אני מאשר\ת את הסכמתי לתנאי האתר ולמדיניות הפרטיות

עדיין לא נרשמת? להרשמה לאתר