הפסיכולוגיה החיובית מציעה מודלים לשיפור הרווחה הנפשית, צמיחה בעקבות משבר וכלים לעידוד תפיסה חיובית גם לנוכח אירועים קשים. האם הגישה הזו יכולה לסייע לנו להתמודד אירועים טראומטיים?
מילנה בת ה-13 מאוקראינה איבדה את אימה ואת רגלה בהפצצה רוסית בשנת 2015, כשהייתה בת שנתיים בלבד. סבתה אולגה הפכה למטפלת העיקרית בה והשתיים נמלטו מביתן בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה בשנת 2022. סיפורן של מילנה ואולגה תועד בסרט הדוקומנטרי “מחנה אומץ“, המתאר את הצטרפותן של השתיים למחנה ייחודי בטבע, שמציע שילוב של פעילויות חווייתיות ואתגריות, כמו טיפוס וגלישה, לצד כלים מתחום הפסיכולוגיה החיובית, כמו תרגול נשימות, מיקוד בדברים חיוביים ושיח קבוצתי. השהות במחנה אפשרה למילנה להתמודד עם פחדיה ולגלות את כוחות הנפש האצורים בה.
המחנה הוא חלק מתוכנית שמפעילה קרן Mountain Seed Foundation, שהרחיבה לאחרונה את פעילותה גם למזרח התיכון. ביולי 2025 התקיימה בקפריסין תוכנית לאלמנות ויתומים ישראלים, ותוכנית דומה נוספת אמורה להתקיים השנה בישראל. בחורף הקרוב אמורה להיפתח תוכנית דומה עבור משפחות פלסטיניות מעזה שנעקרו מבתיהן.
הפעילויות בתוכנית נבנו בהשראת עקרונות מודל PERMA, שמתמקד בשאלות על מה שמאפשר לבני אדם לשגשג ולחוש רווחה אמיתית ובגילוי אבני הבניין של האושר. לפי המודל, חמש אבני הבניין לשגשוג, שאנשים יכולים לתרגל ולפתח אותן, הן רגשות חיוביים כמו הנאה ושמחה, מעורבות, מערכות יחסים, משמעות או תחושת כיוון ומטרה בחיים, וגם הישגים – היכולת להתקדם לעבר מטרות משמעותיות.
אף שמשתתפי התוכנית חוו אירועי חיים קשים, לא מדובר בטיפול פסיכולוגי שגרתי: המשתתפים לא יושבים על ספת הפסיכולוג ועוסקים באופן ממוקד בטראומה, אלא רוכשים כלים מעולמות הפסיכולוגיה החיובית שמטרתם להעצים את תחושת המסוגלות ולטפח תקווה, חוסן ומשמעות גם בצל כאב מתמשך. במחקר איכותני מצומצם שהתמקד במִפְלט (ריטריט) של שבוע שערכה הקרן, התבקשו המשתתפות, בנות זוג של חיילים אוקראינים פצועים, לתאר ביום השישי לתוכנית את חוויותיהן במהלך המפגש. דיווחיהן שיקפו שיפור בתחושת המסוגלות, ברווחה הרגשית ובמערכות היחסים בתוך המשפחה, לצד עלייה בביטחון העצמי ותחושת תקווה.
התמקדות בטוב
פסיכולוגיה חיובית היא זרם מחקרי ויישומי בפסיכולוגיה, שמתמקד בזיהוי ובחיזוק של גורמים שתורמים לרווחה הנפשית ולתפקוד מיטבי. בניגוד לפסיכולוגיה המסורתית, שעוסקת בזיהוי מצבי מצוקה שגורמים לקשיים נפשיים ובטיפול בהם, הפסיכולוגיה החיובית בוחנת את התנאים שמאפשרים לבני אדם לשגשג, הן בחיי היומיום והן בהתמודדות עם אתגרים ומשברים.
התחום זכה לתנופה בעשורים האחרונים בזכות שורה של חוקרים, ובראשם הפסיכולוג מרטין סליגמן (Seligman), שנחשב לאחד ממייסדיו הבולטים. הפסיכולוגיה החיובית התפתחה בין השאר בתגובה לביקורת על הנטייה שיש לפסיכולוגיה המסורתית לשים את הדגש על פתולוגיות, כלומר מצבי מצוקה שנכנסים תחת ההגדרה של מחלה או הפרעה נפשית. במקום זה, התחום מתמקד בחוויות וברגשות חיוביים, במיוחד באושר וברווחה נפשית. בו בזמן הוא לא מתעלם ממשמעותם של רגשות שליליים וחוויות שליליות, אך מזיז את המוקד מהקלה על רגשות שליליים למינוף שלהם לצורך קידום הסתגלות חיובית וצמיחה אישית.
אפשר להיעזר בכלים שמציעה הפסיכולוגיה החיובית גם במצבי טראומה. התמקדות בזיכרונות חיוביים עשויה לשפר את מצב הרוח, את המחשבות והתפיסות לגבי העצמי ואחרים ואת היכולת להיזכר בזיכרונות חיוביים נוספים. בנוסף לכך, רגשות חיוביים עשויים להפעיל עוד פרשנויות חיוביות של אירועים ולהגביר תוכן חיובי במחשבות, בזיכרונות ובהתנהגויות. בהפרעה פוסט-טראומטית (PTSD), למשל, חומרת ההפרעה נמצאה כקשורה לדומיננטיות של מחשבות וזיכרונות שליליים, הטיית הקשב לכיוון מידע וזיכרונות שליליים, חשיבה חזרתית על מחשבות שליליות (רומינציה) וקשיים בחוויה, בהבעה ובוויסות של רגשות חיוביים. לכן מיקוד והעצמה של חוויות חיוביות סובייקטיביות, כמו זיכרונות, מחשבות ורגשות בעלי אופי חיובי ונעים, יכולים לשפר את תסמיני הפוסט-טראומה.
לצמוח מתוך הכאב
במחקר משנת 2020 של ענת שושני מאוניברסיטת רייכמן נבדקה ההשפעה של תוכנית המבוססת על עקרונות הפסיכולוגיה החיובית, שהועברה לתלמידי חטיבות ביניים בדרום הארץ שחוו מתח מתמשך עקב האיום המתמיד מכיוון רצועת עזה. התוכנית כללה שמונה מרכיבים שהוטמעו בהדרגה במהלך השנה: ניהול רגשות, הכרת תודה, חוויות של זרימה והנאה, קשרים חברתיים ותמיכה, העצמת יכולות אישיות גבוהות, חוסן והתמדה, טוב לב ואמפתיה ומטרות אישיות משמעותיות.
ממצאי המחקר הראו השפעה חיובית ניכרת על הבריאות הנפשית של התלמידים. מעבר לשיפור ברווחה הנפשית ולהקלה על תסמינים רגשיים ונפשיים, התוכנית גם הגבירה את התקווה לשלום וחיזקה עמדות סובלניות וחומלות כלפי פלסטינים. ההשפעה היתה משמעותית במיוחד אצל מתבגרים שנחשפו ישירות לאירועים טראומטיים כמו פציעה, מוות של קרובים או הרס ביתם. המחקר התקיים כמה שנים לפני טבח שבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, כך שייתכן שמאז חלו שינויים מהותיים באווירה ובמצב. עם זאת, המחקר מדגיש את החשיבות של קידום הרווחה הנפשית של ילדים ובני נוער, במיוחד באזורים מוכי סכסוך.
ילדים ובני נוער, שמצויים בעיצומו של תהליך גיבוש הזהות ותפיסת העולם שלהם, פגיעים במיוחד למצבי משבר או טראומה. הדרך שבה הם חווים ומפרשים את האירוע הטראומטי יכולה לעצב את תפיסת העתיד שלהם, החל בתחושת הביטחון הבסיסית וכלה ביכולתם לחוש חמלה ותקווה לעתיד. יישום עקרונות הפסיכולוגיה החיובית במצבי טראומה מאפשר להתמקד בחיזוק החוסן האישי והחברתי ובהקניית תחושת שליטה ומסוגלות עצמית.
מודלים פסיכולוגיים מציעים להתמקד בחמש דרכי התערבות לאחר פגיעה טראומטית. ראשית, יש להעניק לילדים תחושת ביטחון והגנה, דרך תקשורת ברורה ומובנת, שמירה על שגרה קבועה, נוכחות של מבוגרים שהם בוטחים בהם והסבר של המתרחש בשפה פשוטה ומותאמת לגילם. בנוסף מומלץ להציע לילדים פעילויות מרגיעות כמו ציור, משחק והרפיה, עם מגע ותמיכה רגשית. המודלים מציעים לחזק את תחושת המסוגלות של הילדים, בין השאר בעזרת משימות שמתאימות לגילם, ולגייס את התמיכה מההורים, החברים והמורים כדי להעניק להם תחושת שייכות וחיבור חברתי. ולבסוף, המודלים ממליצים לקדם את תחושת התקווה דרך מסרים על שיקום, המשכיות, בניית שגרות חיוביות והצבת מטרות לעתיד.
התמודדות עם טראומה, במיוחד אצל ילדים ובני נוער, היא תהליך ממושך, שטומן בחובו גם הזדמנויות לצמיחה. מחקרים מדגישים את היכולת האנושית לעשות שינוי חיובי בעקבות טראומה, תופעה שאנשים רבים שחוו טראומה מדווחים עליה, ומכונה לעיתים צמיחה פוסט-טראומטית.
תהליך ההתמודדות עם הטראומה עשוי להוביל גם להרחבת נקודת המבט, לפיתוח כישורי התמודדות ולחיזוק משאבים אישיים וחברתיים. השינויים שאנשים מדווחים עליהם כוללים העמקת קשרים, שיפור בהתמודדות עם מצבי לחץ, הבנה עמוקה יותר של זהותם, הערכה לחיים היומיומיים, אומץ לנסות דברים חדשים, וכן שינוי כיוון החיים והקדשתם לעקרונות חשובים. קיימות עדויות לכך שאנשים שמרגישים שהטראומה הובילה אותם לצמיחה כבר בשלב מוקדם לאחר האירוע חווים בהמשך בריאות נפשית טובה יותר ופחות תסמינים פוסט-טראומטיים.
לחיוב ולשלילה
קיימת לא מעט ביקורת על הפסיכולוגיה החיובית. ישנם חוקרים שטוענים שהמחקר בתחום צריך לשים יותר דגש על רגשות שליליים, שכן גם הם חלק מהחוויה האנושית המלאה, ושהמדדים הקיימים להערכת רווחה נפשית אינם אמינים מספיק. בנוסף לכך, מרבית המחקרים נערכו על אוכלוסיות מערביות, לבנות ומשכילות, כך שלא ברור אם אפשר להכליל את המסקנות לקבוצות אוכלוסייה אחרות. ביקורת נוספת מתייחסת למסחור המואץ של התחום, שהוביל לתעשייה משגשגת של סדנאות, ספרים ואפליקציות – לעיתים ללא ביסוס מדעי מספק. הביקורות הללו מדגישות את הצורך בפיתוח שיטות מחקר אחידות, בהרחבת המחקר לאוכלוסייה מגוונת יותר ובהסתמכות על כלים תקפים ומבוססי ראיות.
מחקרים רבים בוחנים את ההשפעה של כלים מעולמות הפסיכולוגיה החיובית על אוכלוסייה בריאה ועל אנשים שמתמודדים עם פוסט-טראומה. חלקם מתייחסים לכלים שפותחו בתחום הפסיכולוגיה החיובית, כמו תרגילי הכרת תודה, שמעודדים את המתרגלים להעריך היבטים חיוביים בחיים, ותרגילים לזיהוי נקודות חוזק אישיות ייחודיות. אחרים בוחנים פרקטיקות שעשויות להשפיע על הרווחה הנפשית ושהתפתחו ללא קשר לצמיחתה של הפסיכולוגיה החיובית, למשל מדיטציה, מיינדפולנס ותרגולים כמו יוגה וטאי-צ'י, שמשלבים פעילות גופנית עם מיקוד מנטלי.
סקירה רחבה של מחקרים קודמים (מטא-אנליזה) מצאה שלאחר התערבויות שקשורות לפסיכולוגיה חיובית, נבדקים הראו שיפור במדדי רווחה, איכות חיים ונקודות חוזק פסיכולוגיות ושתסמיני הדיכאון, החרדה והלחץ שלהם פחתו. ההשפעה החיובית נשמרה גם שבעה חודשים לאחר סיום ההתערבות, אם כי בעוצמה נמוכה יותר. עוד נמצא שהתערבויות שהתקיימו פנים אל פנים, כללו לפחות שמונה מפגשים ושילבו רכיבי גוף-נפש כמו יוגה וטאי צ'י, היו יעילות יותר. ההשפעות החיוביות של הכלים מעולמות הפסיכולוגיה החיובית היו דומות גם באוכלוסייה בריאה וגם אצל אנשים שחווים בעיות בריאותיות, פיזיות או נפשיות.
בתקופות מאתגרות, כמו המצב הביטחוני המורכב בישראל מאז טבח שבעה באוקטובר, חיזוק החוסן האישי ושיפור הרווחה הנפשית חשובים במיוחד. תרגול שגרתי של כלים מעולמות הפסיכולוגיה החיובית, כגון הכרת תודה, טיפוח מערכות יחסים חיוביות, חיזוק תחושת המשמעות ומיקוד בחוזקות, עשוי לתרום ליכולת ההתמודדות בעת מצבי לחץ וחירום.
מאת: גל פרלמן
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
