מדיניות ההפלות בישראל פוגעת בזכויות, בשוויון – וגם בכלכלה, כשהפלה עדיין תלויה בוועדה להפסקת היריון ■ בעלות אמצעים יכולות לפנות להליך פרטי – יקר אך מהיר ודיסקרטי, לעומת אחרות שחשופות יותר לסירוב להפלה. אך העלות הציבורית של כל לידה בלתי רצויה גבוהה לאין ערוך מהשקעה בגישה נגישה, מהירה ושוויונית/
הריון לא רצוי הוא אחד הרגעים הרגישים והמשמעותיים בחייה של אישה. לעיתים הוא מלווה במשבר רגשי, מצוקה כלכלית או חוסר תמיכה. דווקא אז – כשהבחירה צריכה להיות אישית, רציונלית ומכבדת – המדינה מתערבת, שולחת נשים לוועדות, מערימה ביורוקרטיה, ולעיתים גם משאירה אותן לבד מול עמותות בעלות אג'נדה דתית.
בישראל הפלה מותרת רק באישור ועדה להפסקת הריון – גוף שיפוטי, חודרני ובמידה רבה מיותר. מדי שנה כ-16 אלף נשים עוברות את התהליך, ו־99.5% מהן מקבלות אישור. העלות הישירה למדינה היא כ־7.2 מיליון שקל בשנה, אך המחיר האמיתי גדול בהרבה – במיוחד כאשר נשים לא מצליחות לבצע את ההליך בזמן, או נאלצות להמשיך הריונות בלתי רצויים.
מאת: טל שריג אברהם
באדיבות: THE MARKER
