ה- AAP פירסם לאחרונה דו”ח קליני חדש הנוגע לבדיקות סקר של שומנים בילדות, הדו”ח מחליף את קודמו שפורסם בשנת 1998.
מרבית מהמידע המפורסם בדו”ח החדש למעשה אינו חדש: 1. מידע הנובע מאוטופסיות ומעיד כי התפתחותה של טרשת העורקים מתחיל בילדות וכי רמות גבוהות של כולסטרול בילדות קשורות בסיכון מוגבר למחלות קרדיווסקולאריות בבגרות.
2. רמות הליפידים והליפופרוטאינים עולות בחדות מוקדם במהלך החיים ומתייצבות בגיל 5 לרמות הדומות לאלו המצויות בבגרות.
3. נכון להיום, 35-45% מהילדים נסקרים בעקבותיה של היסטוריה משפחתית חיובית של מחלות קרדיווסקולריות.
אם כן, מה התחדש מאז שנת 1998? ראשית, משקלם הממוצע של הילדים בארה”ב נמצא בעליה. שנית ה”סינדרום המטבולי” (הכולל מדידות של היקף המותניים, רמות השומן, לחץ הדם ורמות הגלוקוז בצום) הינו מוגדר כיום היטב וידוע כקשור עם מחלות קרדיווסקולאריות בבגרות. שלישית: סטטינים הינם יעילים ביותר בהפחתת הסיכון למחלות קרדיווסקולאריות בקרב מבוגרים והם אף בעלי פרופיל בטיחות מצוין.
בנוסף להמלצות הסטנדרטיות הגורסות כי על ילדים לנקוט בהגבלות בצריכה של כולסטרול ושומן רווי, הקווים המנחים החדשים קוראים לבדיקות סקר נרחבות יותר וממליצים על השימוש בתרופות מורידות כולסטרול לטיפול בילדים.
בין ההמלצות שבדו”ח:
בדיקות סקר מומלצות כל 3-5 שנים, עליהן להתחיל בגיל שנתיים ובכל אופן לא מאוחר יותר מגיל 10 עבור ילדים עם היסטוריה משפחתית של dyslipidemia או מחלות קרדיווסקולריות מוקדמות.
פרופיל השומנים בצום הינה בדיקת הסקר המומלצת וניתוח הבדיקה יבוצע על פי התרשימים שיצורפו לדו”ח.
שמירה על המשקל הינה הטיפול הראשוני עבור ילדים בעלי משקל עודף המציגים רמות גבוהות של טריגליצרידים או HDL.
יש לשקול התערבות תרופתית עבור ילדים מגיל 8 ומעלה המציגים ריכוז LDL הגבוה מ- 190 mg/dL או ריכוז הגבוה מ- 160 mg/dL בנוסף לגורמי סיכון נוספים או ריכוז הגבוה מ- 130 mg/dL בנוכחות סוכרת.
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס מערכת PharmaLine
