התזונאות הקלינית היא מקצוע מבוסס מדע, שמטרתו להעריך את מצבו הבריאותי של האדם ולהתאים לו תזונה שתסייע לשפר את בריאותו, תפקודו והרגשתו הכללית. כתבה שמינית בסדרה.
כאשר חושבים על תזונאים, פעמים רבות האסוציאציות שלנו יהיו תפריטים, דיאטות והמלצות לירידה במשקל. ואכן, בניית תפריט והכוונה תזונתית הן חלק מרכזי בעבודת התזונאים הקליניים, אך בפועל הם עוסקים בהרבה יותר מכך. עבור מטופלים שחווים מחלות, ניתוחים או מצבים רפואיים מורכבים, התזונה יכולה להיות חלק בלתי נפרד מהטיפול הרפואי, ולעיתים תהיה לה השפעה ישירה על תהליך ההחלמה ועל איכות החיים. לצד רופאים, אחיות ואנשי מקצוע נוספים, התזונאים הקליניים במערכת הבריאות פועלים מתוך שילוב בין ידע מדעי לבין התאמה אישית לכל מטופל ומטופלת. הם בוחנים את מצבם הבריאותי, את הרקע הרפואי ואת אורח החיים, ובונים תוכנית תזונתית מותאמת אישית שתומכת בתהליך הטיפולי כולו.
תזונאים בבתי החולים
במהלך אשפוז, בין בדיקות, טיפולים והחלטות רפואיות, קיים מרכיב נוסף שלעיתים פחות בולט לעין, אך הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול: התזונה. גם אם התזונה לא תמיד נמצאת במרכז תשומת הלב כשחושבים על טיפול רפואי, במערכת הבריאות מתייחסים באופן מקצועי לתחום הזה. תזונאים קליניים בבתי חולים מלווים מטופלים במצבים מורכבים, כמו לאחר ניתוחים, במחלקות פנימיות, באונקולוגיה או בטיפול נמרץ. תפקידם כולל הערכת המצב התזונתי של המטופל, התאמת תפריטים למצבים רפואיים שונים ולעיתים גם התאמת דרכי הזנה מיוחדות, כמו הזנה דרך צינור אפי-קיבתי (זונדה) המוחדר לקיבה דרך האף, הזנה דרך גסטרוסטום – התקן המוחדר לקיבה דרך דופן הבטן, או הזנה תוך-ורידית הניתנת בעירוי ישירות לזרם הדם.
דנית השמיה, תזונאית קלינית במרכז הרפואי וולפסון, מספרת: “היום של הדיאטנית מתחיל במעבר על רשימת המטופלים שזקוקים להערכה וייעוץ תזונתי, והבנת צורכיהם בהתאם למחלות הרקע, מצבם הנוכחי, סיבת האשפוז ובדיקות מעבדה. הסיבות לייעוץ מגוונות, העבודה דינמית והתפקיד שלי הוא להתאים את התפריט ואת צורת ההזנה בצורה המדויקת ביותר למטופל”.
במקרים רבים התזונאים תורמים לתהליך קבלת ההחלטות הטיפוליות, במיוחד כאשר נדרש איזון עדין בין הצרכים התזונתיים למצב הרפואי. בנוסף לכך, התזונאים הקליניים הם חלק מצוות רב-מקצועי והם שותפים בקבלת החלטות רפואיות, לרבות התאמת סוג ההזנה ותזמונה, איזון נוזלים ואלקטרוליטים וניהול רמות הסוכר, בהתאם למצב המטופל. שינוי תזונתי נכון יכול להשפיע על מהלך המחלה, לסייע בהתאוששות מהירה יותר ואף למנוע סיבוכים.
הסכנה שבתת-תזונה
בהיעדר ליווי תזונתי מתאים במהלך האשפוז עלולה להתפתח תת-תזונה, שהיא הסיבוך התזונתי המרכזי והשכיח ביותר. תת-תזונה משמעותה חוסר באספקת אנרגיה, חלבון ורכיבי תזונה חיוניים, והיא עלולה להוביל לירידה במסת השריר, לפגיעה במערכת החיסון, לעיכוב בריפוי פצעים ולעלייה בסיכון לזיהומים, ובכך להאריך את משך האשפוז ולהקשות על ההתמודדות עם הטיפול הרפואי. לצד זאת, עלולה להתפתח גם התייבשות בשל שתייה לא מספקת או אובדן מוגבר של נוזלים, למשל עקב הקאות, שלשולים או חום. גם כאשר המטופל אוכל, אין בכך בהכרח כדי להבטיח שצרכיו התזונתיים מתמלאים, שכן ייתכן שכמות המזון שהוא צורך אינה מספקת, שצרכיו משתנים בשל מצבו הרפואי או שספיגת רכיבי התזונה נפגעת. תפקיד התזונאים הקליניים הוא לזהות מצבים כאלה בזמן, להתאים את ההמלצות למצב הרפואי ולהבטיח שהמטופל יקבל תמיכה תזונתית מיטבית כחלק מהטיפול הכולל.
מחקרים מראים כי בין עשרים לחמישים אחוזים מהמטופלים כבר סובלים מתת-תזונה בעת קבלתם לאשפוז. בנוסף לכך, במהלך האשפוז עצמו עלולה להתרחש הידרדרות נוספת במצבם התזונתי, כתוצאה מירידה בתיאבון, מצבים רפואיים מורכבים, כאב, תופעות לוואי של טיפולים ולעיתים גם קושי בהתאמת תזונה מספקת בזמן. כתוצאה מכך, תת-תזונה עלולה להתפתח גם אצל מטופלים שלא היו בתת-תזונה בתחילת האשפוז, ואחרים עלולים להידרדר עוד יותר, מה שמדגיש את חשיבות הליווי התזונתי במהלך האשפוז ואת חשיבות התזונאים הקליניים כחלק מהצוות הרפואי.
דוגמה אחת מני רבות לחשיבות הנושא משתקפת במחקר שעקב אחר מטופל שעבר כימותרפיה. נמצא שהוא סבל מירידה של כ-17 אחוזים במשקל בתוך שלושה חודשים בעקבות תופעות לוואי של הטיפול, ובהן בחילות, הקאות ופצעים בפה, שהובילו לירידה משמעותית בצריכת המזון. בבדיקת התזונאי נמצא שהמטופל סבל מתת-תזונה. בהתאם לכך הותאמה לו תוכנית תזונתית שכללה התאמת סוג המזון ומרקמו למצבו וליכולותיו, הדרכה תזונתית והשלמת הזנה תוך-ורידית בהתאם ליכולת צריכת המזון דרך הפה. בעקבות ההתערבות חל שיפור ניכר בצריכת המזון של המטופל וביכולתו לעמוד ביעדים התזונתיים שנקבעו עבורו.
תזונאים בקהילה
מחוץ לבית החולים עבודת התזונאים מקבלת אופי שונה, אך לא פחות חשוב. בקהילה התזונאים מלווים מטופלים לאורך זמן, לעיתים במשך חודשים ואף שנים, ומסייעים להם להתמודד עם מצבים רפואיים שחלקם כרוניים, כמו סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה או משקל נמוך. במסגרת הטיפול נבנים עבור המטופלים תפריטים והמלצות תזונה בהתאמה אישית.
בניגוד לטיפול הנקודתי בבתי החולים, כאן מדובר בתהליך מתמשך שכולל שינוי הרגלים, בניית שגרה חדשה והתמודדות עם אתגרים יומיומיים. התזונאים לא רק נותנים הנחיות, אלא מלווים את המטופלים, מדריכים אותם ומסייעים להם למצוא את הדרך שמתאימה להם. מעבר לכך, התזונאים מתאימים את ההמלצות למצב הרפואי של המטופלים, תוך התייחסות לבדיקות דם, תרופות ואורח חיים, ועוקבים אחר ההתקדמות לאורך זמן.
לתזונאים תפקיד חשוב גם במניעת מחלות ובקידום בריאות, באמצעות הדרכה שתסייע למטופלים לשמור על אורח חיים בריא והתמודדות עם אכילה רגשית או הרגלים לא מאוזנים. העבודה מתבצעת במגוון מסגרות, כגון מרפאות, בתי אבות ולעיתים גם בבתי המטופלים, בשיתוף פעולה עם רופאי משפחה ואנשי מקצוע נוספים, במטרה להבטיח טיפול מותאם ורציף. עבודת התזונאים בקהילה מתחשבת גם בגורמים סביבתיים וחברתיים המשפיעים על התזונה, כגון זמינות המזון, אורח חיים ותנאי החיים, ולא מתמצה בהרגלי האכילה עצמם.
לימודי תזונה
כדי לעסוק בתזונאות קלינית בישראל יש להשלים תואר ראשון (B.Sc) במדעי התזונה, שאורך ארבע שנים וכולל לימודים בתחומים כגון פיזיולוגיה, ביוכימיה, מדעי המזון ותזונה קלינית. בנוסף לכך, נדרשת תקופת התמחות (סטאז') של חצי שנה, המתבצעת במסגרות כמו בתי חולים, קופות חולים ומוסדות קהילתיים ומאפשרת התנסות מעשית בעבודה עם מטופלים. בתום ההכשרה נדרשת עמידה בבחינת רישוי, ורק לאחר מכן רשאים התזונאים-לעתיד לעסוק במקצוע.
בהמשך הדרך אפשר להתמקצע בתת-תחומים כגון תזונת ספורט, תזונה קלינית מתקדמת, תזונה לחולים אונקולוגיים (חולי סרטן), הפרעות אכילה ועוד. בנוסף, רבים מהתזונאים ממשיכים ללימודים מתקדמים, משתתפים בהכשרות מקצועיות ומתעדכנים באופן שוטף במחקר בתחום, כחלק מהדרישה להתעדכן בידע המתחדש ובהתפתחויות הרפואיות. תזונאים קליניים משתלבים במגוון רחב של תחומים, החל מטיפול במטופלים בבתי חולים ובקהילה, דרך ליווי תהליכי ירידה במשקל וטיפול במחלות, ועד לתזונת ספורט, בריאות הציבור, מחקר ותעשיית המזון.
המקצוענים מספרים
“מה שהכי מספק אותי בעבודתי כתזונאית הוא התחושה שיש לי יכולת להשפיע לטובה על החיים והבריאות של המטופלים שלי באמצעות התזונה, שבעיניי היא חלק אינטגרלי מהטיפול הרפואי,” מספרת דנית השמיה ומוסיפה: “תזונה רחוקה מלהיות מושג טכני של הכנסת מזון, ואי אפשר לצמצם אותה למושגים של ירידה במשקל. הטיפול התזונתי נוגע באינסוף תחומים ומורכב מהרבה רבדים. הוא חלק מובנה מהטיפול במצבים רפואיים מורכבים ויש לו יכולת אמיתית להשפיע על מהירות ההחלמה ואיכות החיים של המטופל”.
איתי אהרונסון, תזונאי קליני ותזונאי ספורט, משתף: “הדבר המספק ביותר בעבודה עבורי הוא לראות מטופלים שמגיעים ליעדי משקל שהציבו לעצמם, מצליחים לשמר אותם לאורך זמן ואז ‘פורשים כנפיים' וממשיכים ללא הליווי שלי, לאחר שאימצו הרגלים חדשים ומשופרים וניכר שהם אנשים שמחים, בריאים ומרוצים יותר ממה שהיו בתחילת התהליך”. הוא מוסיף: “המחשבה שדיאטן רק בונה תפריטי תזונה איננה נכונה. אני מאמין שההצלחה מגיעה מהקשר הבין-אישי עם המטופל והבנת צרכיו, ליווי צמוד לאורך התהליך והתאמת התפריטים בהמשך הדרך. לעיתים המטופלים משתפים באתגרים אישיים המשפיעים על התזונה. ההקשבה וההבנה מאפשרות להתאים פתרונות ולסייע להם להגיע למטרות, והליווי שלהם הוא זכות גדולה עבורי”.
הוא מסכם: “דיאטן הוא איש מקצוע הוליסטי, המשלב טיפול תזונתי עם ליווי אישי, שינוי הרגלים ותמיכה מתמשכת. לטיפול מקצועי ובטוח, חשוב לפנות לתזונאים מוסמכים בעלי רישיון ממשרד הבריאות”.
מאת: ד”ר ארז ביבי
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
