במחקר גדול, שעקב אחרי אנשי ונשות מקצועות הבריאות במשך עשרות שנים, נמצא קשר בין שתיית קפה ותה לבין סיכון מופחת לדמנציה. עם זאת, עדיין לא ידוע אם מדובר בקשר סיבתי.
רבים מאיתנו, כולל כותב שורות אלה, זקוקים לכוס הקפה של הבוקר על מנת להיות בני אדם מתפקדים, או לפחות אנשים שאפשר לשהות בקרבתם. אבל ייתכן שהקשר בין קפה למוח אינו מסתכם בהשפעה על רמת התקשורתיות שלנו בבוקר. מחקר גדול, שעקב במשך עשרות שנים אחר יותר מ-130 אלף אנשי ונשות מקצועות הבריאות ופורסם בכתב העת JAMA, מצא כי צריכה מתונה של קפה או תה עם קפאין הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר לדמנציה. הקשר הבולט ביותר נמצא בצריכה של שתיים עד שלוש כוסות קפה, או כוס תה אחת עד שתיים, מדי יום. צריכה גבוהה יותר לא נקשרה ליתרון נוסף ברור.
דמנציה היא ירידה הדרגתית בתפקודים הקוגניטיביים (תפקודי החשיבה), כמו זיכרון, שפה, יכולת התמצאות וקבלת החלטות, והיא עשויה להתפתח לאורך שנים. בשלב מוקדם אנשים עשויים להרגיש ירידה בזיכרון או בחשיבה, גם כאשר הבדיקות עדיין לא מזהות פגיעה ברורה. מצב זה מכונה ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית. בהמשך עלולה להופיע ירידה קוגניטיבית קלה, שבה כבר אפשר למדוד קשיים מסוימים. אצל חלק מהאנשים התהליך מתקדם לדמנציה קלינית, שבה הפגיעה מפריעה לתפקוד היומיומי, אך ירידה קוגניטיבית קלה אינה מובילה בהכרח לירידה עתידית נוספת או לדמנציה קלינית.
אפשרויות הטיפול בדמנציה עדיין מוגבלות, ולכן חוקרים בוחנים אם יש דרך לצמצם את הסיכון עוד לפני הופעת התסמינים. לצד פעילות גופנית, הימנעות מעישון ושמירה על לחץ דם תקין, נבדק גם תפקידם האפשרי של הרגלי התזונה בשמירה על בריאות המוח. קפה מעורר עניין משום שמלבד קפאין הוא מכיל חומרים פעילים נוספים, ובהם פוליפנולים, שעשויים להשפיע על תהליכי דלקת ועקה חמצונית – מצב שבו נוצר בגוף חוסר איזון בין מולקולות חמצן פעילות לבין נוגדי חמצון, והוא חשוד כגורם אפשרי למחלות נוירולוגיות. עם זאת, מנגנון ביולוגי אפשרי אינו מוכיח ששתיית קפה מונעת דמנציה. גם סקירות קודמות של מחקרי מעקב לא סיפקו תשובה אחידה לגבי הקשר ביניהם, או לגבי כמות צריכת המשקאות שעשויה להועיל. על הרקע הזה ביקשו החוקרים במחקר הנוכחי לבדוק אם צריכה ממושכת של קפה או תה קשורה לסיכון לדמנציה ולתפקוד הקוגניטיבי בגיל מבוגר.
מעקב של עשרות שנים
“דמנציה מתפתחת לאורך עשרות שנים, וקפה ותה הם משקאות שאנשים צורכים מדי יום”, הסביר מוביל המחקר, יו ז'אנג (Zhang), דוקטורנט באוניברסיטת הרווארד, בריאיון ל-Technology Networks. הוא הוסיף כי מחקרים קודמים היו לרוב קצרים, בחנו את התזונה פעם אחת בלבד ולא תמיד הבחינו בין קפה שמכיל קפאין לקפה נטול קפאין. לעומת זאת, במחקר הנוכחי השתמשו בנתונים משני מחקרי מעקב אמריקאיים ותיקים שכללו 131,821 משתתפים. הנשים שהשתתפו במחקר היו בנות 46 בממוצע בתחילתו, והגברים בני 54 בממוצע. המעקב אחריהם נמשך עד 43 שנים.
המשתתפים מילאו שאלוני תזונה בכל שנתיים עד ארבע שנים ודיווחו על צריכת קפה עם קפאין, קפה נטול קפאין ותה. במקום להסתמך על מדידה אחת, החוקרים חישבו ממוצע מצטבר של הדיווחים לאורך השנים. התוצאה המרכזית הייתה הופעה של דמנציה, שזוהתה באמצעות דיווח על אבחנה מרופא ורישומי תמותה. החוקרים בחנו גם תלונות על ירידה בזיכרון ובחשיבה, ו-17,139 מהנשים עברו מבחנים קוגניטיביים טלפוניים. בניתוח הנתונים הובאו בחשבון הבדלים בגיל, עישון, פעילות גופנית, השכלה, תזונה, צריכת אלכוהול, משקל ומחלות רקע. התאמות כאלה מצמצמות את השפעתם של גורמים אחרים על התוצאות, אך אינן יכולות לבטל אותה לחלוטין.
במהלך מעקב של כמעט 37 שנים תועדו 11,033 מקרים של דמנציה. בקבוצה שצרכה את הכמות הגבוהה ביותר של קפה עם קפאין נמצא סיכון נמוך ב-18 אחוזים לדמנציה בהשוואה לקבוצה שצרכה את הכמות הנמוכה ביותר. אצל אנשים שצרכו תה נמצא סיכון נמוך ב-14 אחוזים, ואילו בצריכת קפה נטול קפאין לא נמצא קשר דומה.
גם שיעור המדווחים על ירידה קוגניטיבית סובייקטיבית היה נמוך יותר בהתאם לצריכת הקפה: כשמונה אחוזים מחברי הקבוצה שצרכה את הכמות הגבוהה ביותר של קפה עם קפאין דיווחו על ירידה כזו, לעומת תשעה אחוזים וחצי בקבוצה שצרכה הכי מעט. במבחנים הקוגניטיביים נמצאו הבדלים קטנים בלבד בין המשתתפים, שחלקם לא היו מובהקים סטטיסטית.
התוצאות היו דומות גם בקרב אנשים עם רמות שונות של סיכון גנטי לדמנציה. פירוש הדבר איננו שקפה מבטל סיכון גנטי לדמנציה, אלא שבעלי סיכון גנטי גבוה ששתו יותר קפה, נטו פחות לפתח דמנציה מאנשים בעלי אותו סיכון גנטי, שלא שתו קפה.
עם זאת, המחקר הורכב משתי קבוצות שונות, וההשוואה נערכה בין קטגוריות צריכת המשקאות שנקבעו לפי התפלגות הצריכה בכל אחת מהקבוצות הללו, ולא לפי כמות אחידה לכל המשתתפים. כך, בעוד בקבוצה אחת 2.5 כוסות נחשבו לצריכה גבוהה, בקבוצה השנייה הצריכה הגבוהה הייתה 4.5 כוסות. “צריכה גבוהה היא קטגוריה יחסית לנתוני המחקר, ולא כמות מוחלטת”, הסביר סיימון ר' וייט (White) מאוניברסיטת קיימברידג' בתגובה למחקר. לכן, לדבריו קשה להעריך על סמך המחקר מה יהיה הקשר בין צריכת קפה ותה לסיכון לדמנציה אצל אוכלוסיות אחרות, ואין די בממצאים כדי להמליץ על שינוי בהרגלי השתייה.
מגבלות המחקר
מדובר במחקר תצפיתי, שבו שתיית הקפה או ההימנעות ממנו לא נבחרה באקראי, ולכן קשה להסיק ממנו שהמשקאות עצמם הפחיתו את הסיכון, ולא גורמים אחרים שלא נבחנו במחקר. “המחקר שלנו לבדו אינו יכול להוכיח סיבתיות”, אמר ז'אנג בריאיון ל-The Guardian.
מגבלה נוספת שציינו החוקרים היא שהמחקר לא הבחין בין תה עם קפאין לתה נטול קפאין, ולכן אי אפשר לקבוע אם השפעת התה שנמצאה תלויה בקפאין. גם היעדר הקשר בין קפה נטול קפאין לבין ירידה בסיכון אינו מוכיח שהקפאין הוא האחראי לתוצאות. כפי שהסביר קווין מקונוויי (McConway), מומחה לסטטיסטיקה יישומית, ייתכן שאנשים עברו לקפה נטול קפאין בעקבות בעיות שינה, לחץ דם גבוה או מצבים בריאותיים אחרים שקשורים בעצמם לסיכון לדמנציה.
מוחמד טאלאי (Talaei), מרצה ואפידמיולוג, הצביע על שתי מגבלות נוספות. ראשית, שתיית משקה אחד באה בדרך כלל במקום משקה אחר, ולכן הקשר שנמצא עשוי לשקף גם את אי-הצריכה של המשקאות שהקפה והתה החליפו. החוקרים התחשבו בניתוח הסטטיסטי בצריכת משקאות ממותקים ואלכוהול, אך התאמה סטטיסטית אינה יכולה לכסות את כל החלופות האפשריות. שנית, ייתכן ששינויים מוקדמים במוח גרמו לאנשים לשנות את צריכת הקפה עוד לפני אבחון הדמנציה. התוצאות נותרו דומות גם לאחר פער של 12 שנים בין הדיווח על השתייה לאבחנה, מה שמחליש את האפשרות הזאת, אך לא שולל אותה לחלוטין.
נוסף על כך, המשתתפים היו בעיקר אנשי ונשות מקצועות הבריאות בארצות הברית, ולכן הם אינם מייצגים בהכרח את כלל האוכלוסייה. צריכת המשקאות נמדדה לפי דיווח עצמי, ובחלק מהמקרים דווח על דמנציה ללא הערכה רפואית וקוגניטיבית מלאה.
לבסוף, גם אם קיים קשר בין שתיית קפה ותה לבין סיכון מופחת לדמנציה, ההבדל בין הקבוצות במבחנים הקוגניטיביים היה מתון. “התוצאות שלנו מעודדות, אך חשוב לזכור שההשפעה שנמצאה קטנה”, הדגיש החוקר דונג ואנג (Wang). קפה או תה עשויים להיות רק חלק קטן ממכלול הגורמים המשפיעים על בריאות המוח.
“אל תחשבו על קפה או תה כעל מגן קסם”, הזהיר ז'אנג. אף שהמחקר מצא קשר בין צריכה מתונה של קפה או תה לבין סיכון נמוך יותר לדמנציה, הוא אינו מוכיח שהמשקאות עצמם סיפקו הגנה.
המחקר החדש מחזק ומחדד את התמונה שמחקרים קודמים כבר הצביעו עליה. בזכות גודל המדגם, המעקב הממושך והמדידות החוזרות, הוא מספק ראיות נוספות לכך שצריכה מתונה של קפה ותה קשורה לסיכון נמוך יותר לדמנציה. אין בכך משום המלצה להתחיל לשתות קפה כדי למנוע דמנציה, או להגדיל את הכמות מתוך הנחה שיותר קפאין מועיל יותר. עבור מי שכבר נהנים מקפה, התוצאות מאפשרות בעיקר להמשיך ליהנות ממנו כחלק מאורח חיים בריא, ולא כתחליף לפעילות גופנית, לתזונה מאוזנת, לשינה טובה ולטיפול בגורמי סיכון למחלות.
מאת: אשד לין
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
