טיפול בחולי איידס באמצעות צמחי מרפא

איידס היא מחלה נגיפית הנגרמת על ידי רטרו וירוס. אופייני לקבוצת הרטרו וירוסים הוא RNA חד-גדילי. הוא הופך ל-DNA על ידי פעילות אנזימטית של אנזים הנקרא RNA reverse transtricptase.

המחלה דווחה לראשונה בארה"ב בשנת 1981. השם הסופי ניתן לווירוס ב-1985, והוא נקרא HIV – Human Immundeficiency Virus. הסימפטומים של המחלה מתפתחים כתוצאה מכשל חיסוני שהווירוס גורם. מכאן נלקח שם המחלה: AIDS – Acquired Immuno Deficiency Syndrome.

שלב הדגירה של הווירוס יכול להימשך מס' שנים. אחר כך הווירוס מתפשט, הורס תאי T, שמספרם יורד מ-1,200 למיקרוליטר בדמו של אדם בריא, עד 200 ומטה למיקרוליטר בדמו של החולה. התפקוד של מערכת החיסון הולך ונחלש, והחולה מאבד את כושר ההגנה מפני חיידקים ווירוסים שאינם נחשבים לפתוגניים עבור אדם בריא.

הצמחים שיכולים לסייע לחולי איידס הם אימונוסטימולנטים, המגבירים את פעילות מערכת החיסון; אנטי-ויראליים, במיוחד כאלה הפוגעים באנזים reverse transcriptase הדרוש להתרבות הווירוס; וצמחים מחזקים, המגבירים את עמידות החולה למצבים פיסיים ונפשיים קשים.

רוב הצמחים האימונסטימולנטים פועלים כ-immuno modulant ומסייעים לאיזון מערכת החיסון.

משפחה: פואתיים – Rubiaceae
חלקי צמח בשימוש: קליפת גזע, קליפת השורש

תיאור בוטני: האונקריה הוא מטפס מעוצה (liana) גדול, שמוצאו מפרו. מקור השם ספרדי – Una de gato – ציפורני חתול, בגלל הקוצים הארוכים הגדלים לכל אורך הגזע ומאפשרים לצמח לטפס על עצים גבוהים ביער. אורכו מגיע לכ-40 מ'. כמה מינים של אונקריה מכונים בשם זה. בפרו משתמשים בעיקר בשני מינים: U. tomentosaו-Guianensis U.. למין U. tomentosa יש פרחים קטנים בצבע צהוב בהיר, ואילו ל-U. guianensis יש פרחים גדולים יותר בצבע אדום-כתום.

שני המינים גדלים ביערות הגשם של מרכז ודרום אמריקה.

רפואה מסורתית: הצמח היה בשימוש אצל שבטים אינדיאנים שחיו בפרו ובארצות אחרות של דרום ומרכז אמריקה. השימוש היה דומה בכל השבטים. השימוש בצמח ידוע לפחות 2,000 שנה.

השימוש העתיק ביותר מדווח בשבט האינדיאני Ashaninka ,שמנה כ-50,000 איש שחיו ביערות הגשם של מרכז פרו. הם השתמשו בצמח לטיפול בארטריטיס, אסתמה, דלקות בדרכי השתן, מחלות ראומטיות, לניקוי הכליות, לריפוי פצעים עמוקים, לדלקות בדרכי העיכול, אולקוס, סרטן, דלקת בשד, זיהומים ויראליים, וכן כאמצעי מניעה לנשים.

לפי המסורת של כמה שבטים אינדיאנים, שתיית מירתח בכמות גדולה מהצמח בתקופת המחזור – מונעת הריון. מכינים מירתח מ-2-3 ק"ג שורש, מאדים את המים לכוס אחת, ושותים כוס אחת ליום בתקופת המחזור למשך שלושה חודשים רצופים. לפי המסורת, הירידה בפוריות נמשכת 3-4 שנים.

חקירת האונקריה התחילה באמצע שנות השבעים של המאה ה-20. הצמח התחיל להתפרסם במערב בתחילת שנות ה-90 כאימונסטימולנט וכמסייע בטיפול באיידס.

מרכיבים: oxynol alkaloids: isopteropodine, pteropodine, isomitraphylline, uncarine F, mitraphylline, speciophylline גליקוזידים של quinovic acid. בנוסף, מצויים בצמח טאנינים פרוציאנידינים ו-catechin,

טריטרפנים וסטרואידים צמחיים:sitosterol, stigmasterol, kaempferol.

פעילות: אימונוסטימונט; האלקלואידים מגבירים פאגוציטוזיס על ידי מקרופאגים וגרנולוציטים; ממריץ לימפוציטים, שבנוסף גם מעכבים צימות של טסיות דם. מיצויים מקליפת השורש וקליפת הגזע ממריצים ייצור של אינטרלויקינים 2 ו-6 in vitro, על ידי מקרופאגים מהריאות.
אנטי-אוקסידנט, אנטי-ויראלי, אנטי-דלקתי, אנטי-מוטגני – תכונות אלו מיוחסות לפולי פנולים. אנטי-סרטני – הוכחה פעילות של האלקלואידים נגד לויקמיה ונגד סוגי סרטן אחרים. מיצויים מהצמח מעודדים אפופטוזיס ומעכבים שגשוג של תאים סרטניים.
מחקרים הראו שהצמח מעכב וירוסים רבים: הרפס, וירוסים הגורמים לשפעת, rhinovirus 1B, HIV, VSV- vesicular stomatitis virus.

מחקרים רבים נערכים לגבי תכונתו של הצמח לעכב את וירוס האיידס. מעקב שנערך במשך שש שנים אחר חולי איידס שטופלו באונקריה, הראה הקלה רבה בסימפטומים כבר בשנה הראשונה. נשאים של הווירוס ללא סימפטומים נשארו בריאים לאורך כל תקופת המחקר, אבל הם המשיכו לשאת את הווירוס.

ההשפעה של הצמח על חולי איידס עוררה עניין רב אצל חוקרי צמחי המרפא. נערך מחקר אינטנסיבי שהפך את הצמח ללהיט תוך זמן קצר.

התוויות: כאימונוסטימולנט, הצמח מומלץ למקרים של כשל חיסוני, לנשאים של איידס, וכטיפול תומך בחולי סרטן המקבלים כימותירפיה. כאנטי-דלקתי הוא יעיל לטיפול בארטריטיס, ראומטיזם, גסטריטיס, דלקת בשד, דלקות בדרכי השתן, דלקת בגיד, לפציעות ולכאבי שרירים. כמנקה ונוגד דלקת במערכת העיכול – לטיפול באולקוס, במחלת Crohn, בתסמונת המעי הרגיז, בזיהומים של דרכי העיכול עם טפילים שונים, בדלקת המעי הגס המתכייבת ולטיפול בקנדידה.
התוויות-נגד: הריון והנקה. הצמח ידוע ברפואה המסורתית של פרו כגורם לאי-פוריות. תכונה זו הוכחה אצל עכברים. הצמח אינו גורם להפלה.
כאימונוסטימולנט הצמח אינו מומלץ במקרים של השתלות איברים, כשמעוניינים להחליש את מערכת החיסון.
כמעכב צימות של טסיות דם – מומלץ לא להשתמש בצמח 10 ימים לפני ניתוח.

אינטראקציות עם תרופות: עלול להגביר השפעה של מדללי דם.

הכנות ושימוש: מירתח 3-6 ג' ליום; קפסולות 2-4 ג' ליום; טינקטורה 3-4 מ"ל פעמיים או שלוש פעמים ביום.

ספרות

1. Aquino R. et al. Plant metabolites: new compounds and anti-inflammatory activity of Uncaria tomentosa. J. Nat. Prod. 54: 453-459, 1991.
2. Aquino R. et al. Plant metabolites. Structure and in vitro antivital activity of quinovic acid glycosides from Uncaria tomentosa and Guettarda platypoda. J. Nat. Prod. 52: 679-685, 1989.
3. Desmarchellier C. et al. Evaluation of the in vitro antioxidant activity in extracts of Uncaria tomentosa DC. Phytother. Res 11: 254-256, 1997.
4. Keplinger K. et al. Uncaria tomentosa DC. Ethnomedicinal use and new pharmacological, toxicological and botanical results. J. Ethnopharmacol. 64: 23-34, 1999.
5. Lee KK. et al. Bioactive indole alkaloids from the bark of Uncaria guianensis. Planta Med. 65: 759-760, 1999.
6. Wirth C. & Wagner H. Pharmacologically active procyanidines from the bark of Uncaria tomentosa. Phytomedicine, 4: 265-266, 1997.
7. Sheng Y. et al. Induction of apoptosis and inhibition of proliferation in human tumor cells treated with extracts of Uncaria tomentosa. Anticancer Res. 18: 3363-3368, 1998.
8. Schauss AG. Cat’s Claw (Uncaria tomentosa). Nat. Med. J. 1: 16-19, 1998.
9. Reinhard KH. Uncaria tomentosa DC. Cat’s Claw, Una de Gato, or Saventaro. J. Altern. Complement Med. 5: 143-151, 1999.
10. Lemaire I. et al. Stimulation of interleukin-1 and –6 production in alveolar macrophages by the neotropical liana, Uncaria tomentosa (una de gato). J. Ethnopharmacol. 64: 109-115, 1999.

צמחים נוספים הוכחו כמעכבי וירוס האיידס in vitro. הם פועלים במנגנונים של מעכבי קשירה של הווירוס לממברנות, מעכבים של ייצור חלבון, מעכבים של reverse transcriptase או מחזקים של מערכת החיסון. בין אלה שהוכחו כמעכבים in vitro:

Sambucus nigra – סמבוק שחור – פירות
Hypericum perforatum – פרע מחורר – נוף הצמח בפריחה
Tabebua avelandae – לה פצ'ו – קליפת הגזע
Echinacea spp. – מיני אכינציאה – שורש ועלים

ישנם צמחים שפעילותם על וירוס האיידס הוכחה גם in vivo, כגון: דבקון לבן – Viscum album, שוש קירח – Glycyrrhiza glabra, Ganoderma lucidum.

דבקון לבן הוא צמח טפיל למחצה, הנובט על גזעים של עצים. עליו ירוקים והוא מטמיע. הוא אינו זקוק למזון מהעץ הפונדקאי, אבל לוקח ממנו מים ומינרלים וברבות הימים הורס אותו.

הדבקון היה צמח נערץ על עמי אירופה מאז התקופה העתיקה. התייחסו אליו כאל צמח קדוש.

הדבקון ממריץ פעילות של מערכת החיסון, אנטי-סרטני ומעכב HIV. הוא מעכב את האנזים reverse transciptase (1-3). מכינים מהדבקון תכשירים מסחריים נוגדי סרטן. בין השימושיים ביותר –
ה-Iscador, המיוצר על ידי חברת Weleda.

במחקר השתתפו 40 מטופלים חיוביים ל-HIV. הם קיבלו טיפול ב-Iscador, בזריקות תת-עוריות, בריכוז 0.01-10 מ"ג, פעמיים בשבוע במשך 18 שבועות (3).

ריכוז הלימפוציטים CD4 עלה אצל 77% מהמשתתפים, 12 שבועות אחרי התחלת הטיפול.

תופעות הלוואי היחידות היו אדמומית וגירוד במקום הזריקה.

תוצאות אלה אושרו על ידי מחקר נוסף (4). נמצאה עלייה בפעילות מערכת החיסון וגירוי במקום הזריקות.

לסיכום, המחקרים הקליניים העוסקים בשימוש בצמחי מרפא לטיפול באיידס נמצאים בתחילת הדרך, ורבה המלאכה עד שיימצאו צמחים יעילים, חסרי תופעות לוואי והתוויות-נגד. מספר חולי האיידס בעולם נמצא בעלייה, על כן דרושה תרופה זולה ויעילה לטיפול בהם.

הכותבת ד"ר מינה פארן- מרצה וחוקרת בתחום צמחי המרפא

 
ספרות

1. Khwaja TA. Biopharmacological studies of different components of Viscum album (mistletoe) abstr. Anticancer Res. 1990, 10:1374-1375.
2. Gorter R. Khwaja T. Linder M. Anti HIV and immunomodulating activities of Viscum album (mistloe) abstr PuB 7214, VIIIth International Conference on AIDS, Amsterdam, The Netherlands, July 7-24, 1992, 8:84.
3. Gorter R. Stoss M. Arif N. et al. Immune modulating and anti HIV activities of Viscum album (Iscador) abstr.. IXth International Conference on AIDS, Berlin Germany, June 6-11, 1993, 9: 496.
4. Stoss M. van Wely M. Musielsky H. Gorter RW. Study on local inflammatory reactions and other parameters during subcutaneous mistletoe application in HIV- positive patients and HIV- negative subjects over a period of 18 weeks. Arzneim Forsch 1999, 49: 366-373.