האוטומציה מגיעה לבית המרקחת. מערכות (APM (Pharmaceutical Automated Product Machine, פזורות כבר בבתי המרקחת בארה”ב ברשתות כמו Longs, Duane Reade, Safeway, Kmart, Walgreens . עלותה של מערכת כזו נעה בין 65,000 ל-95,000 דולר, ויש כבר חברות המפתחות מערכות זולות יותר.
| כיצד פועלת מערכת APM? |
המערכות בארה”ב עובדות על מרשמי המשך (refill – מילוי): בפעם הראשונה, מקבל הלקוח את המרשם המקורי מהרוקח, נרשם לשירות ה”קיוסק” ומקבל את מרשמי ההמשך או המילוי שלו ישירות מהקיוסק האוטומטי, גם כשהרוקח לא נמצא ועמדת בית המרקחת סגורה. הלקוח יכול גם להזמין את מרשם המילוי מהרוקח במייל או בפקס וחבילת התרופות תחכה לו במכונת האיסוף.
ללקוח יהיה מספר זיהוי אישי, הוא ישלם בכרטיס אשראי וחבילת התרופות שהוכנה מראש תנופק לו באמצעות הקיוסק תוך דקה או שתיים. המערכת מבוססת על קידוד מספרי, סקנרים שמתאימים בין כרטיסו האישי של החולה לתרופות. מפתחי המערכת טוענים כי היא מאובטחת כמו מערכות הכספומטים בבנקים. היתרונות: לא צריך לעמוד בתור והלקוח יכול להגיע בכל שעה שנוח לו.
בבדיקה שנערכה באחד מבתי המרקחת השייך לרשת בדרום קליפורניה, נרשמו 500 לקוחות בחודש לשימוש במערכת האוטומטית לניפוק תרופות. רשתLongs דיווחה ש-700 לקוחות נרשמו למערכת ב-3 חנויות במשך חודשיים, מה שמהווה כ-10% ממרשמי ההמשך/מילוי באותן חנויות. עיקר התרופות היו לשימוש כרוני: ויאגרה, תרופות לבלוטת התירואיד, גלולות וכד'.
|
|
המצדדים באוטומציה טוענים שהשימוש במכשירים יפנה יותר זמן לייעוץ רוקחי ולמתן תשובות לשאלות של לקוחות. המומחים לאוטומציה מציינים שהסכנה הגדולה לבריאות הציבור שטמונה בטעויות אנוש, אינה קיימת במערכת האוטומטית, שכן הסיכוי שלה לטעות הוא אפסי.
מנגד, הוגשה בקליפורניה תביעה ע”י הוועד להגנה על הרוקחות לעצירת התקנת ה”קיוסק” בבתי המרקחת. אחת הטענות הייתה כי המערכת שוברת את הקשר בין הרוקח ללקוח. בסקר שנערך בחודש ספטמבר השנה נשאלו 149 רוקחים מה דעתם על ה”קיוסק”. 67.8% מתוכם התנגדו לו נחרצות, 12.1% התנגדו, ורק 13.4% היו בעד. השאר היו אדישים או בעלי דעה אחרת. החשש העיקרי של הרוקחים הוא שמרשמי המילוי הם הסנונית הראשונה, ואחר כך ינפקו גם את המרשם הראשוני בקיוסק.
בארה”ב קיימת גם מערכת נוספת – “קיוסק בשירות עצמי”. במערכת זו יכול הלקוח לדבר עם רוקח on line, כאשר הרוקח רואה את הלקוח בנקודת המכירה או בעמדת הקיוסק באמצעות מצלמה ומדבר איתו. מערכת העברת הנתונים, הקול והתמונה מאובטחת.
בארה”ב מותקנות כבר 60 עמדות כאלו בבתי חולים, בבתי אבות ובמפעלים. המדובר בתרופות ללא מרשם שהם P, או בתכשירים אחרים הדורשים ייעוץ והכוונה. לאחר קבלת הייעוץ מהרוקח יכול הלקוח לקבל את התרופות ישירות אליו הביתה או לאסוף אותן בכל אחת מעמדות האיסוף (ה”קיוסק”) של אותה רשת.
| מה אומרות על כך הרשויות בארה”ב? |
ועדת הרוקחות בקליפורניה הגישה לאחרונה תקנות להצבת “קיוסק” לניפוק מרשמי המשך. בית מרקחת רשאי להציב מכשיר לניפוק מרשמי המשך בתנאים הבאים:
-
הלקוח בוחר להשתמש במכשיר.
-
המכשיר מותקן סמוך לבית מרקחת.
-
במכשיר קיימת אפשרות לזהות את הלקוח ולנפק רק את חבילת התרופות המיועדת לו.
-
המכשיר אינו מאפשר לאנשים זרים גישה להוספת/לקיחת תרופות.
-
בית המרקחת מאפשר ללקוח התייעצות עם רוקח במידת הצורך (אפשר גם באמצעות טלפון או אמצעי אחר).
-
הרוקח אחראי למרשמים המאוחסנים במכשיר.
-
בית המרקחת לא ישתמש במכשיר כאשר הרוקח קבע שיש צורך בהתייעצות עם רוקח.
ועדות רוקחות במדינות רבות בארה”ב אישרו את הצבת ה”קיוסק” תחת מגבלות, בבתי המרקחת בשלב זה, לתקופת ניסיון. נראה שבארה”ב, שבה 14% ממכירות תרופות המרשם בשנה שעברה נעשו באמצעות הזמנות בדואר, הצורך בקיוסקים כאלו למרשמיrefill הוא ברור. צורך זה איננו עומד בסתירה לקריאה שיצאה מקרב הרוקחים בארה”ב: Be Aware, Take Care – Talk to your Pharmacist.
|
האם יש מקום ל”קיוסקים” לניפוק תרופות גם בישראל? |
בארץ לא התקבלה ההצעה למכור תרופות ללא מרשם רופא, שלא בבתי מרקחת, באמצעות אוטומטים. באשר לתרופות מרשם, הבעיות הן שונות. העובדה שאין לנו כרגע מערכת של מרשמי מילוי, לא תאפשר לחולה הכרוני לקבל את התרופה במערכת האוטומטית, אלא אם יפתחו מערכתrefill דומה למערכת האמריקאית. אז נצטרך להתמודד עם שאלות כמו החלפות גנריות – מי יסביר לחולה שמדובר באותה תרופה? זאת, בנוסף לשאלות שבהן מתחבטים כרגע בארה”ב – מה עם שימת דגשים בניפוק, הסבר נוסף על תופעות לוואי, וכו'.
כיום יש לנו בארץ אוטומציה מסוג שונה, שכבר קיימת במספר קטן של בתי מרקחת. הכוונה למערכות אוטומטיות לליקוט תרופות המבוססות על רובוט מלקט. הליקוט חוסך זמן לרוקח ומפנה לו זמן לייעוץ. הבעייתיות היא בפתיחת אריזות שלא ניתנת לביצוע ע”י הרובוט, וב”החלפות” גנריקה שלא תמיד הרובוט יכול לבצע.
שירות אחר הוא האל-תור לקיצור זמן ההמתנה: ברשת סופרפארם מועבר המרשם לבית המרקחת עם כניסת הלקוח לחנות; עם סיום קניותיו ממתין לו המרשם המוכן בבית המרקחת; הליקוט במקרה זה נעשה ע”י עובדי בית מרקחת והניפוק מבוצע ע”י הרוקח; את הקלדת המרשם מבצע עובד בית המרקחת. כך נחסך זמן רוקחי יקר ולרוקח מתפנה זמן לייעוץ רוקחי.
אבל גם ללא אוטומציה אנחנו יכולים לייעל את השירות ללקוח, בעיקר במרשמי ההמשך: בקשו מהלקוח להשאיר את מרשמי ההמשך בבית המרקחת; בשעות הלא עמוסות לקטו את התרופות והניחו אותן בשקית ניפוק סגורה עליה חתום הרוקח המלקט בתאריך המרשם; צרו קשר עם הלקוח והזמינו אותו לקבל את התרופות בבית המרקחת ללא תור; את הניפוק יבצע רוקח שיבדוק שוב את שקית הניפוק בעת מתן התרופות. כך בכל מצב נתון עומד רוקח מול החולה ונותן הסבר על התרופות.
האם יש מקום להתנגד לאוטומציית בית המרקחת? אני טוען שלא. זהו תהליך שהתרחש כמעט בכל הענפים בשוק ומגיע לבית המרקחת באיחור. הקידמה במהותה נועדה לקדם. צריך יהיה ללמוד את המודל האמריקאי ולראות כיצד ניתן ליישמו בישראל. הזמן שיתפנה לרוקח יופנה לייעוץ מקצועי ללקוח. זה ידרוש מהרוקח התמקצעות ויישום הידע הנרכש לשירות החולה. אין תחליף למפגש רוקח-לקוח והוא חלק מהטיפול הרפואי.
הערה: הדעות המובעות במאמר זה הינן דעותיו האישיות של המחבר
עומר פורת רוקח, B.Pharm M.Sci
מקורות:
Will ATM replace you? Drug Topics; October, 2005
