אחת הדרכים הנפוצות ביותר להירגע היא להקשיב למוזיקה. האם זה אכן עוזר? נבדוק מה המדע אומר.
תחושות פחד ואיום, ולא משנה אם אכן נשקפת לנו סכנה ממשית (כמו טילים מאיראן) או איום בעיקר על תחושת הערך שלנו (“אני בטוח איכשל במבחן”), מעוררות הפעלה של תגובת “הילחם או ברח“. התגובה הזו כוללת הפרשה של הורמוני לחץ כמו קורטיזול, ועלייה בקצב הלב, בלחץ הדם וברמת העוררות – בשל פעילות מערכת העצבים הסימפתטית, שאחראית על הכנת הגוף למצבים שדורשים תגובה מהירה. התגובה הטבעית של הגוף נועדה להכין אותנו לאיומים פיזיים, ולאפשר תגובה מהירה וערנות מוגברת שיסייעו לנו לשרוד. אולם כאשר המצב המלחיץ מתמשך הגוף נמצא בלחץ לאורך זמן, ולכך יש השלכות שליליות רבות על בריאותנו ועל הרווחה הנפשית שלנו. על מנת להירגע, נרצה להחזיר לגוף את שיווי המשקל ולהפעיל את המערכת המנוגדת, המערכת הפאראסימפתטית, שאחראית על מצבי מנוחה ורגיעה ועל תהליכי גדילה ועיכול.
מוזיקה משמשת בטקסים של תרבויות רבות, מחברת בין אנשים ומשפיעה על מצב הרוח שלהם. השימוש במוזיקה ככלי טיפולי אינו חדש: כבר בימי יוון העתיקה התייחסו המלומדים לקשר בין מוזיקה, גוף ונפש. אולם האם יש לכך בסיס מדעי? במחקרים מדעיים נרצה לבחון נתונים שאפשר להעריך באופן כמותי ולהשתמש במכשירי מדידה, ולא להסתמך רק על אנשים שמתארים את הרגשתם. ומוזיקה אכן נחקרה באופן מדעי: כבר לפני יותר ממאה שנים נערכו מחקרים שבחנו את השפעת המוזיקה על תפקודים פיזיולוגיים. במחקר מ-1918 נמצא, לדוגמה, כי האזנה למוזיקה משפיעה על לחץ הדם. המחקר הזה נעשה באמצעים מיושנים ביחס לכלי המדידה של היום, אך תוצאותיו תואמות מחקרים רבים שבוחנים את השפעת המוזיקה על תפקודים גופניים של אנשים המחלימים מניתוחים או מתמודדים עם מחלות. מחקרים עדכניים מראים שמוזיקה אכן משפיעה, לא רק על הגוף אלא גם על המוח והרגש, ומייצרת סינכרון ותיאום בין אנשים: בין אם בתנועה, בנגינה, בשירה או במדדים גופניים כמו פעילות מוחית או קצב לב.
מוזיקה משפיעה על מדדים פיזיולוגיים
ניתוח-על (מטא-אנליזה) בחן תוצאות של עשרות מחקרים יחד בנושא הקשר בין תרפיה באמצעות מוזיקה, שבה מטפל משמיע מוזיקה משתנה לפי מצב המטופל, לבין לחץ. הממצאים הראו שתרפיה במוזיקה אכן משפיעה – הן על רמות הלחץ שחשו הנבדקים והן על מדדים פיזיולוגיים. הנבדקים דיווחו על רמות הלחץ שהרגישו לפני ואחרי שהאזינו למוזיקה, ומילאו שאלונים להערכת רמות החרדה. שאלוני דיווח עצמי עלולים להיות לא מדויקים עקב הטיה, חוסר כנות, שונות סובייקטיבית או רצון של הנבדקים לרצות את הנסיין, ולכן נמדדו גם מדדים פיזיולוגיים. נמצא שהטיפול באמצעות מוזיקה היה יעיל והביא לירידה ברמות הלחץ שהנבדקים דיווחו עליהן, וכן לירידה במדדים כמו קצב הלב, לחץ הדם ומוליכות העור, שמעידים על מצב עוררות. האפקט היה גדול יותר בטיפול קבוצתי בהשוואה לטיפול אישי, אולי משום שחברי הקבוצה מסתנכרנים בינהם בעת הטיפול, למשל כמו בריקוד קבוצתי בו התנועה מסתנכרת לקצב גם ללא תיאום מראש.
אבל האם צריך טיפול של ממש? אולי גם סתם האזנה למוזיקה יכולה לסייע בהורדת רמות הלחץ? בניתוח-על נוסף, שבחן מעל מאה מחקרים, נמצא שהאזנה למוזיקה משפיעה על קצב הלב, לחץ הדם ורמות ההורמונים, על ההרגשה הסובייקטיבית של הנבדקים וגם על פעילות מערכת החיסון. מחקרים מצאו כי האזנה למוזיקה מעלה את רמות תאי הדם הלבנים בזרועות השונות של מערכת החיסון ומשפיעה על רמות הציטוקינים, חלבונים המווסתים דלקת, כדוגמת אימונוגלובולין 6 (IL-6). האזנה למוזיקה מורידה גם את רמות האפינפרין והנוראפינפרין – מוליכים עצביים והורמונים שמיוצרים בעיקר בבלוטת יותרת הכליה, ולוקחים חלק מרכזי בתגובת “הילחם או ברח”.
אם מוזיקה אכן יעילה להורדת רמות לחץ ומתח, איך נדע לבחור לאיזו מוזיקה להאזין? האם יש סוג מסוים של מוזיקה שמרגיע יותר מאחרים?
אחד מהקשיים בהסקת מסקנות על סמך מחקרים רבים הוא שהחוקרים בחנו את השפעתם של קטעים מוזיקליים שונים. כשנבחנה השפעת מוזיקת רוק לעומת מוזיקה קלאסית על מוליכות העור, שהיא מדד לפעילות עצב הוואגוס (העצב התועה) הקשורה ללחץ, נמצא שמקצב מהיר העלה את העוררות ואת מוליכות העור. אולם המקצב לא השפיע לבדו, אלא היה קשור לסוג המוזיקה: בעת האזנה למוזיקה קלאסית מקצב גבוה העלה את מוליכות העור, ואילו כשהנבדקים האזינו למוזיקת רוק המקצב הגבוה דווקא הוריד אותה, מה שמשקף ירידה ברמת העוררות. ייתכן שההבדל קשור למאפיינים נוספים של הקטעים המוזיקליים. נציין שהמחקר נעשה על מדגם קטן יחסית, 25 סטודנטים בלבד, ונדרשים מחקרים נוספים על מנת לאשש את התוצאות.
להאזנה למוזיקה קלאסית נקשרו השפעות חיוביות רבות עם השנים, דוגמת “אפקט מוצרט“. אולם יש לזכור כי גם בתחום הזה קיימת שונות גדולה בין מלחינים ובין קטעים: קטעי מוזיקה קלאסית מסוימים דווקא יעלו את העוררות ולא ירגיעו.
השיר הכי מרגיע בעולם
השיר Weightless (בתרגום לעברית: נטול משקל) של להקת מרקוני יוניון נוצר בידי מוזיקאים ומטפלים במוזיקה על מנת להרגיע, בהתבסס על על ידע מדעי. מטרתו היא להפעיל את המערכת הפאראסימפתטית, המרגיעה, באמצעות הורדה הדרגתית של המקצב. במחקר של חברת Mindlab International, שעוסקת בהתנהגות צרכנים, 20 נבדקות התמודדו עם פתרון חידות מאתגרות בעודן מאזינות לקטעים מוזיקליים שונים. בזמן פתרון החידות נמדדו לחץ הדם, קצב הלב וקצב הנשימה שלהן. נמצא שהיצירה Weightless אכן השפיעה עליהן במידה הרבה ביותר. מדוע?
היצירה מתחילה בקצב של 60 פעימות לדקה, בדומה לקצב הלב של אדם במנוחה, ויורדת בהדרגה לקצב של 45 פעימות בדקה במכוון, על מנת לנסות להשפיע באופן דומה על קצב הלב של המאזינים. מלודיה של גיטרה, פסנתר וכלי הקשה לצד צלילים הקשורים לטבע, כמו קולות מים וציפורים, אמורה לעורר את מערכת התגמול במוח. המוזיקה נבנתה כך שלא יהיו בה אלמנטים בלתי צפויים או מפתיעים שיגרמו לעוררות, אך עם זאת אינה מונוטונית ואחידה מדי, כדי למנוע שעמום. כאן תוכלו לבדוק אם היצירה אכן משפיעה עליכם:
במחקר על 57 סטודנטים, שלא כלל אנשים שהיו מעורבים ביצירת הקטע המוזיקלי, החוקרים השוו את השפעתם של ארבעה קטעים מוזיקליים בני ארבע דקות: קטע בתדירות של 6 הרץ, שמקבילה לגלים איטיים במוח (גלי תטא, המקושרים למצבי רגיעה, שינה ומדיטציה); קטע בתדירות גבוהה יותר, 16 הרץ, המקבילה לגלי בטא במוח; הקלטה של רעשי המראה ונחיתה של מטוסים; וקטע מתוך היצירה Weightless. נמדדו קצב הלב, קצב הנשימה ומוליכות העור של המשתתפים, כשהם מקשיבים לקטעים וכשהם יושבים בחדר שקט. היצירה Weightless והקטע בתדירות הנמוכה הובילו לירידה במוליכות העור בהשוואה לשקט; היצירה גרמה לירידה של 36 אחוזים במוליכות העור, ירידה חדה יותר מזו שנמדדה במחקר המקורי שפורסם עם יציאתה. מנגד, Weightless לא הייתה יעילה יותר מקטעי הקול האחרים בהורדת קצב הלב, והייתה אף פחות יעילה בהורדת קצב הנשימה. נציין שהנבדקים היו סטודנטים, צעירים בעלי מאפיינים דומים אלה לאלה, וכדי להסיק מסקנות תקפות כדאי לבחון חתך גילאים ומאפיינים דומה יותר לכלל האוכלוסייה. החוקרים הסיקו שליצירה יש השפעה מרגיעה ושהיא יכולה לשמש כלי יעיל להורדת רמות לחץ, אם כי ייתכן שהתואר “השיר המרגיע ביותר בעולם” ראוי לבדיקה נוספת.
מסתבר שהיצירה Weightless לא מרגיעה רק בני אדם. במחקר שבחן את השפעת הקטע המוזיקלי על תרנגולים בתעשיית הבשר, נמצא שתרנגולים שהאזינו ליצירה שקלו יותר, צרכו יותר מזון ורמות הקורטיזול שלהם היו נמוכות יותר בהשוואה לתרנגולים בקבוצת הביקורת, שלא שמעו את היצירה. המחקר מצביע על כך שלמוזיקה יכולה להיות השפעה מיטיבה על הפיזיולוגיה והרווחה של עופות בשבי, אך היות שלא נבחנו מגוון סוגי מוזיקה, אי אפשר ללמוד ממנו אם ליצירה Weightless יש השפעה ייחודית בהשוואה ליצירות אחרות.
האם מוזיקה מרגיעה חייבת לכלול את כל המאפיינים שיש בקטע המוזיקלי Weightless? לא בהכרח. ייתכן שהיצירה כלל לא תרגיע אתכם – התגובה למוזיקה משתנה מאדם לאדם, והיא תלויה בזיכרונות, בהעדפות, בתרבות ובגורמים נוספים. כדאי לקחת בחשבון גם שמרבית המחקרים שהוזכרו בכתבה נערכו במדינות מערביות ובחנו מוזיקה מערבית, ואילו בני תרבויות אחרות יוצרים ומאזינים לסוגי מוזיקה אחרים, עם כלי נגינה ומאפיינים שונים. מוזיקה שתרגיע אדם אחד לא בהכרח תרגיע אדם אחר, אבל לנסות תמיד אפשר. אז אם אתם לחוצים, מכל סיבה שהיא, אתם מוזמנים לשים אוזניות, לנשום עמוק ולהניח למוזיקה להשקיט את הגוף והנפש.
מאת: ד”ר עדי יניב
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
