מעל ל-5% מהילדים ובני הנוער בעולם מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות. המצב מאובחן בהיעדר קשב, היפר אקטיביות ואימפולסיביות, שאינם תואמי גיל, ומקשים על המטופלים לנהל יחסים בין אישיים, לימודיים וחברתיים. בעבר נערכו מחקרים רבים, שהעלו תוצאות סותרות. חלק מהמחקרים מצאו ירידה בנפח החומר האפור, בעוד שאחרים לא מצאו כל הבדל.
החוקרים במחקר הנוכחי נעזרו בבדיקות הדמיה מוחיות – MRI – על מנת לבחון את הבסיס הנוירולוגי ל-ADHD. נאסף מידע מבדיקות MRI של 178 ילדים ללא ADHD ו-116 ילדים עם ADHD.
הבדיקות העידו על נפח קטן יותר באזורים הפרונטוטמפורליים בקרב נבדקים עם ADHD, בהשוואה לנבדקים ללא ADHD. אזורים אלו במוח חיוניים לתפקודים קוגניטיביים, כגון עיבוד מידע ושליטה רגשית, כך הסבירו החוקרים.
