שכר נמוך, עומס גדול, סיכונים בריאותיים והיעדר אופק קידומי – כל אלה מונעים מרבים מבוגרי החוגים למדעי הטבע לפנות לעבודה במעבדות של בתי החולים או האוניברסיטאות “הידרדרות המקצוע תשליך על מצבה של מערכת הבריאות בישראל”.
דנה, 32, מנס ציונה, התכוונה ללמוד בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אך לבסוף הבינה שעבודה במעבדה מדברת אליה עוד יותר. היא השלימה תואר שני במדעי החיים, עברה תקופת התמחות של חצי שנה בבית חולים ממשלתי בדרום, צלחה את הבחינה של משרד הבריאות – והתחילה לעבוד במעבדה של אותו בית חולים. אחרי חמש שנות עבודה, דנה, שהשנה נולד בנה השני, משתכרת מעט יותר משכר המינימום.
“אני מקדישה המון משאבים בעבודה, שהיא תובענית מאין כמוה, אבל התמורה נמוכה ללא פרופורציה, ויותר מכך – משפילה”, היא טוענת. לדבריה, מדי פעם היא משלימה הכנסה באמצעות עבודת שמרטפות בשכונת מגוריה. “בן זוגי עובד במשרד ממשלתי ומרוויח קצת יותר מהממוצע במשק, ובדרך זו ניצלת פרנסת המשפחה”.
מאת חיים ביאור
