כאב הוא אחת הסיבות המרכזיות למוגבלות בעולם, אבל למרות שכיחותו העצומה, קשה להשוות את נטל הכאב בין מדינות, גילאים ואוכלוסיות. מחקר ענק שפורסם ב-Nature Medicine מציע כעת תמונה גלובלית רחבה במיוחד: יותר מ-6.1 מיליון בני אדם, מ-118 מדינות וטריטוריות, מגיל 5 ועד מעל גיל 100. הממצא הבולט: נשים דיווחו על כאב בשכיחות גבוהה יותר מגברים בכל אחד מ-11 אזורי הגוף שנבדקו, והעלייה החדה ביותר בשכיחות הכאב התרחשה דווקא לפני גיל 55.
אחד ממאגרי הכאב הגדולים שנבנו
החוקרים איחדו נתונים אישיים מ-902 מקורות אוכלוסייה, שנאספו בין השנים 1990 ל-2025 במסגרת 138 תוכניות מחקר וסקרים. בסך הכול נכללו 6,125,459 משתתפים, כ-55% מהם נשים. הנתונים כללו דיווח עצמי על כאב ב-11 אזורים אנטומיים: ראש, פנים, צוואר או כתף, כף רגל או קרסול, כף יד או שורש כף היד, מרפק, חזה, גב, בטן, ירך וברך.
השכיחות הייתה שונה מאוד מאזור לאזור. כאב בפנים דווח בכ-2% מהאוכלוסייה, בעוד שכאב גב הגיע לכ-40%. המטרה לא הייתה רק לחשב שכיחות ממוצעת, אלא לבנות עקומות ייחוס לפי גיל, מין ואזור גיאוגרפי, שיאפשרו בעתיד להשוות אוכלוסיות ומחקרים לסטנדרט גלובלי אחיד.
נשים מדווחות יותר – בכל אזורי הגוף
הפער בין נשים לגברים הופיע בכל 11 האזורים שנבדקו. יחס הסיכון לנשים לעומת גברים נע בין 1.08 ל-1.83. הפער הגדול ביותר נרשם בכאב בפנים, שבו השכיחות בנשים הייתה גבוהה בכ-83%; בכאבי ראש הפער הגיע לכ-74%, ובכאבי בטן לכ-60%.
גם כאשר החוקרים בחנו מדדים רחבים יותר, התמונה נשמרה. הסיכון לדיווח על כאב כלשהו בגוף היה גבוה ב-16% בנשים. בכאב בעוצמה גבוהה ההבדל היה גדול בהרבה, כ-52% יותר, ובכאב מפושט, שהוגדר ככאב במספר אזורי גוף, כ-50% יותר.
חשוב להדגיש שמדובר בדיווח עצמי. המחקר אינו מספק הסבר יחיד לפער בין המינים, ואינו מאפשר לקבוע כמה ממנו קשור לביולוגיה, הורמונים, מחלות רקע, עומס גופני, גורמים פסיכו-חברתיים, נגישות לטיפול או הבדלים באופן שבו כאב נתפס ומדווח. עם זאת, העקביות של הפער במדינות רבות ובכל אזורי הגוף הופכת אותו לממצא שקשה להתעלם ממנו.
הכאב אינו פשוט “עולה עם הגיל”
אחת התובנות המעניינות ביותר היא שהכאב אינו מתקדם בקו ישר עם ההזדקנות. שכיחות כאב כלשהו בגוף עלתה מכ-30% בגיל 5 לכ-70% בגיל 100 ומעלה, אך קצב העלייה היה החד ביותר לפני גיל 55.
גם לסוג הכאב הייתה חשיבות. כאבי ראש וכאבי בטן נטו להגיע לשיא מוקדם יותר בחיים, בעוד שכאבי גב, ירך וברך המשיכו לעלות בגילים מבוגרים. לעומת זאת, כאב בעוצמה גבוהה הגיע לשיא סביב גיל 50, וכאב מפושט סביב גיל 70. בקרב מי שדיווחו על כאב, עוצמת הכאב הממוצעת הגיעה לשיא סביב גיל 48: כ-5.0 מתוך 10 בנשים לעומת 4.6 בגברים, ולאחר מכן ירדה בהדרגה.
המשמעות היא שהזדקנות אמנם מגדילה את הסיכוי לחוות כאב כלשהו, אך הכאב המכביד ביותר אינו בהכרח מגיע דווקא בגיל המבוגר ביותר.
גם המקום שבו חיים משנה – ומהו HDI?
המחקר חשף גם פערים גדולים לפי HDI – Human Development Index, או בעברית מדד הפיתוח האנושי. זהו מדד של האו”ם המשמש להשוואה בין מדינות על בסיס שלושה תחומים מרכזיים: תוחלת חיים ובריאות, השכלה ורמת הכנסה לנפש. ככל שה-HDI גבוה יותר, כך המדינה נחשבת מפותחת יותר מבחינת תנאי החיים וההזדמנויות הבסיסיות העומדות לרשות תושביה. לכן, במחקר מסוג זה ה-HDI אינו רק נתון כלכלי; הוא משקף גם הבדלים אפשריים בנגישות לשירותי בריאות, בתנאי עבודה, בחינוך, בתזונה ובגורמים חברתיים נוספים שעשויים להשפיע על חוויית הכאב ועל הטיפול בו.
החל מגיל 40, כאב כללי, כאבי מפרקים וכאבי גב עלו במהירות רבה יותר במדינות בעלות HDI נמוך. בגיל 80 ומעלה, שכיחות כאב כלשהו הייתה גבוהה בכ-30.6 נקודות אחוז במדינות בעלות HDI נמוך לעומת המדינות בעלות המדד הגבוה ביותר, וכאב גב תחתון התקרב לפי שניים.
שלושה גורמי סיכון הניתנים לשינוי: עישון, השמנה והכנסה נמוכה, הסבירו יחד כ-18.3% מנטל הכאב העולמי. אולם התרומה שלהם הייתה שונה מאוד בין אזורים: מכ-12.6% באפריקה שמדרום לסהרה ועד 27.1% במזרח אירופה. המשמעות היא שבמדינות בעלות פיתוח נמוך קיימים כנראה גורמים נוספים לנטל הכאב שעדיין אינם מאופיינים היטב.
החוקרים אף פיתחו כלי השוואה : Global Lifespan Pain Benchmarking Tool, שנועד לאפשר לחוקרים ולמערכות בריאות להציב נתונים מקומיים מול עקומות הייחוס הגלובליות. זהו צעד חשוב במיוחד משום שמדדי כאב נשענים במידה רבה על דיווח עצמי, ולעיתים נמדדים בשאלונים שונים ובמערכות בריאות בעלות נגישות שונה. מסגרת אחידה יכולה לסייע לזהות אוכלוסיות שבהן נטל הכאב חריג ולכוון משאבים ומחקר.
מה המשמעות לרוקחים?
עבור הרוקח, המסר המעשי הוא שכאב אינו רק בעיה של קשישים. דווקא בגילי העבודה, לפני גיל 55, מתרחשת העלייה החדה ביותר, ולכן זיהוי מוקדם, תשאול על משך הכאב, מיקומו, עוצמתו והשפעתו על התפקוד יכולים להיות חשובים במיוחד. אצל נשים, שמדווחות על עומס כאב גבוה יותר, יש מקום להימנע מנרמול או הפחתה בחשיבות התלונה, ולוודא שהמטופלת מופנית לבירור כאשר הכאב מתמשך, מחמיר או מלווה בסימני אזהרה.
עם זאת, יש לזכור שהמחקר אינו מחקר אורך: רוב הנתונים נאספו בנקודת זמן אחת, ולכן העקומות משוות בין קבוצות גיל שונות ולא עוקבות אחרי אותם אנשים לאורך החיים. למרות זאת, היקף הנתונים והכיסוי הגלובלי מספקים מסגרת חדשה להבנת הכאב, ומחדדים כי מניעה וטיפול צריכים להתחיל מוקדם יותר, להיות מותאמים למין, לגיל ולסביבה החברתית, ולא להמתין עד שהכאב הופך כרוני ומגביל.
מקורות
- Nature Medicine – Global and regional reference curves for pain across the lifespan in 6.1 million individuals in 118 countries
- MedicalXpress – Women report pain more often than men, global analysis finds
- Starts at 60 – Pain increases fastest before age 55, major global study reveals
