בית המשפט העליון הפך החלטה של השלום והמחוזי, וקבע שיש לפסול חוות דעת של מומחית רפואית, שמונתה מטעם בית המשפט. זאת משום שהמומחית ביססה את חוות דעתה על מידע שהגיע מצד אחד להליך, ותיקנה אותה לאחר קבלת המידע המשלים מהצד השני.
מדובר בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה נגד שירותי בריאות כללית לפני כשנתיים וחצי לבית משפט השלום בתל אביב. מאחר והתגלו פערים משמעותיים בין אחוזי הנכות שנקבעו לתובעת על ידי המומחים של שני הצדדים (בחוות הדעת מטעם התובעת נקבעו 60% נכות, ואילו בחוות הדעת מטעם כללית נקבעו 0% נכות), החליט בית המשפט למנות את פרופ’ אפרת ברוידא כמומחית מטעם בית המשפט להערכת נכותה של התובעת בתחום הגסטרואנטרולוגיה.
לאחר שהגישה ברוידא את חוות דעתה לבית המשפט, אשר אימצה באופן מלא את חוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת, וקבעה לה 60% נכות, התנהלה תקשורת בין ברוידא לבין בא כוחה של התובעת. במסגרת אותו שיח שהתנהל ביניהם, התברר שברוידא הסתמכה בחוות דעתה על המסמכים שהוגשו מטעם התובעת בלבד, מבלי לשים לב שחוות הדעת שהכינו המומחים מטעם כללית, לא הועברו כלל לעיונה. לאחר קבלת המסמכים החסרים (כאמור, הכל בשיח עם בא כוח התובעת בלבד), תיקנה ברוידא את חוות דעתה, וקבעה לתובעת 40% נכות במקום 60%.
מאת ברקת שמאי
