מחקר חדש שנערך בקליבלנד מצא קשר בין רמות גבוהות בדם של TMAO וסיכון מוגבר להפרעות בקצב הלב. מולקולה זו היא תוצר לוואי שמייצרים חיידקי המעי מפירוק רכיבים תזונתיים של מוצרים מהחי.
להלן עיקרי הממצאים:
- אופן ההשפעה – בדיקות מעבדה הדגימו כי המולקולה משנה את הסביבה החשמלית הלבבית, ולכן מגבירה את הרגישות להפרעות בקצב הלב.
- סיכון מוגבר – ניתוח דגימות דם, שנאספו מיותר מ-500 מטופלים שעברו פרוצדורות לבביות, הדגים קשר ישיר בין רמות המולקולה והסיכון לפרפור פרוזדורים.
ממצאי עבר – ממצאי המחקר מצטרפים לאלו של מחקרים קודמים, שמצאו קשר בין רמות גבוהות של המולקולה ובין סיכון גבוה למחלות כליה, התקפי לב ושבץ
