על הרופאים המטפלים להיות מודעים לכך שטיפול כימותרפי או ביולוגי הניתן יחד עם טיפול תרופתי המיועד להגביל את הגדילה של כלי דם, עשוי לגרום לדימומים. כך מציע מחקר אמריקאי.
מחברי המחקר מצאו כי תוספת התרופה bevacizumab לטיפול כימותרפי או ביולוגי עשויה להגביר את הסיכון לתמותה. Bevacizumab מעכבת את פעילותו של vascular endothelial growth factor, גורם המעורב בהתפתחותם של כלי דם.
המחקר שנערך על ידי חוקרים מניו-יורק הינו מטא-אנליזה הכוללת מידע העולה מ- 16 מחקרים הכוללים 10,217 נבדקים עם גידולים מתקדמים.
סה”כ, 5,589 נבדקים טופלו ב- bevacizumab ו- 4,628 טופלו בתרופת ביקורת. החוקרים איתרו 148 אירועים קטלניים – fatal adverse events ,FAE.
שיעור התמותה הכולל כתוצאה מטיפול ב- bevacizumab היה 2.5%, בהשוואה ל- 1.7% בקרב קבוצת הביקורת. בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד, תוספת של טיפול ב- bevacizumab הגבירה את הסיכון לתמותה ב- 46%.
הקשר שנצפה בין טיפול ב- bevacizumab ובין הסיכון לתמותה היה מובהק סטטיסטית עבור המטופלים בכימותרפיה, אך לא עבור סוגים מסוימים של סרטן או מינון התרופה.
מחברי המחקר סיכמו ואמרו: “בהינתן כי הסיכון המוחלט לתמותה כתוצאה מהטיפול הינו נמוך, יש לשקול את היתרונות הטמונים בטיפול ב- bevacizumab. יש לבצע מאמצים על מנת להפחית את שיעור ה- FAE המתרחשים כתוצאה מדימומים, neutropenia ופרפורציות במערכת העיכול הקשורים בטיפול ב- bevacizumab”.
“חשוב מאוד כי הרופאים והמטופלים יהיו מודעים לסיכון, כמו גם ליתרונות הטיפול ב- bevacizumab וכי יבוצע ניטור הדוק שמטרתו זיהוי תופעות לוואי וטיפול מהיר בהן”.
הידיעה הועברה ע”י חנה מרכוס מערכת PharmaLine
