מחקר מזהיר שאם לא יינקטו צעדים לבלימת משבר האקלים, עלולים למות עד 2.3 מיליון איש בערי אירופה מאירועי מזג אוויר קיצוניים שיתרחשו עד סוף המאה הנוכחית.
על פי נתוני הארגון המטאורולוגי העולמי, במהלך שלושים השנים האחרונות הטמפרטורות ביבשת אירופה עלו בחצי מעלה בממוצע שנתי, יותר מפי שניים מהממוצע העולמי. מהדו”ח שפרסמו עולה כי העלייה הזאת הגבירה את היקפן וכמותן של תופעות מזג אוויר קיצוניות, כמו שיטפונות, שרפות יער וגלי חום, שמשפיעות על חייהם של מיליונים. בקיץ 2022 נשברו שיאי הטמפרטורה הנמדדת ביבשת אירופה, ומחקר שהתפרסם שנה לאחר מכן מצא שסדרת גלי החום הזאת גרמה למותם של יותר משישים אלף בני אדם.
לנתונים המדאיגים האלה יש גם צד שני. חוקרים מעריכים כי התמותה מקור בחורף האירופי, במיוחד בשנים של גלי קור קשים, גבוהה פי עשרה מזו שנובעת מטמפרטורות גבוהות. היחס הזה צפוי להשתנות ככל שהטמפרטורה הממוצעת באירופה תמשיך לעלות בעקבות התחממות כדור הארץ כולו. על כן אפשר לצפות שנראה עלייה בתמותה באירופה מאירועי חום קיצוני, ובמקביל ירידה במספר הקורבנות של אירועי קור. במחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת Nature Medicine, חוקרים ממדינות רבות באירופה שיתפו פעולה כדי להעריך את השינוי הצפוי בתמותה הכוללת בעקבות התחממות היבשת.
למות מחום ולקפוא מקור
החוקרים אספו נתונים אקלימיים מהשנים 2015-2000, שנמדדו ב-854 ערים, כדי לחשב לכל עיר עקומת התאמה בין טמפרטורה לתמותה, שמתחשבת גם בהתפלגות הגילים המקומית. על סמך החישוב הזה ותחזיות גידול אוכלוסין הם בנו לכל עיר מודל לחיזוי התמותה העודפת בעקבות עליית הטמפרטורה עד סוף המאה הנוכחית. לאחר מכן בחנו את המודל בשלושה תרחישים אפשריים של שינוי האקלים העולמי, שנבדלים זה מזה במדיניות שינהיגו מדינות העולם בתחום האנרגיה ובמדיניותן החברתית-כלכלית. עליית הטמפרטורה הצפויה נעה בתרחישים האלה בין 1.5 מעלות צלזיוס בתרחיש הפחות פסימי לארבע מעלות במקרה הרע עד סוף המאה.
בנוסף בדקו החוקרים בכל אחד משלושת התרחישים את ההשפעה הצפויה של הפעלת אמצעים שיש להם פוטנציאל לצמצם את התמותה מחום, למשל התקדמות משמעותית בטכנולוגיות מיזוג האוויר. בהיעדר אמצעי מהימן לחישוב הירידה האפשרית בתמותה, החוקרים בדקו שלוש אפשרויות של ירידה בתמותה בלי לציין מהו המנגנון שיוביל אליה.
בשלושת תרחישי האקלים נמצא כי אם לא יפותחו אמצעים שיגנו על הציבור מסכנות הקשורות לטמפרטורה גבוהה, העלייה במספר המתים מאסונות אקלימיים הקשורות להתחממות תגבר על הירידה במקרי מוות הקשורים לקור. בתרחיש האקלים החיובי ביותר, שבו עליית הטמפרטורה עד סוף המאה תסתכם בכ-1.5 מעלות בלבד, המודל חזה שמדי שנה ימותו בממוצע עוד 8,000 אנשים בגלל ההתחממות בערים שנבדקו.
בתרחיש הפסימי, שבו עליית הטמפרטורה הממוצעת תגיע לארבע מעלות צלזיוס, מספר המתים הנוספים עקב אירועי אקלים קיצוניים עלול להגיע לכשמונים אלף איש רק בערים שנבדקו במחקר. צמצום אפשרי של כ-10 אחוזים בסיכון למוות מאירועי חום עקב צעדי מניעה מוצלחים יפחית את העלייה הצפויה בתמותה הכוללת אך לא ימנע אותה. רק הפחתה של 50 אחוז ומעלה תספיק כדי לקזז את התמותה העודפת בתרחישי התחממות מתונים. בתרחיש החמור ביותר תידרש ירידה של 90 אחוז בסיכון כדי למנוע עלייה בתמותה.
המקום הלא הנכון בזמן לא הנכון
הממצאים לא אחידים מבחינה גיאוגרפית. בדרום אירופה, שם הטמפרטורות גבוהות יחסית ומזג האוויר מתון גם בחורף, הגידול בתמותה בעקבות ההתחממות הצפויה יהיה הגבוה ביותר. צפונה משם, במדינות מזרח אירופה ומערבה, מספר המתים הכולל יעלה פחות. התחזית הזאת עולה בקנה אחד עם מחקרים אחרים, שמראים כי אזור הים התיכון מגיב מהר במיוחד להתחממות העולמית.
עוד נמצא כי בחלק ממדינות צפון אירופה, ההפחתה בתמותה מקור עשויה אפילו לגבור על הגידול בתמותה הצפויה מחום. אולם כשמסתכלים יותר לעומק על המגמות מגלים שככל שהזמן חולף ההבדל הזה בין צפון אירופה לדרומה מצטמק, ובתרחיש שבו תהיה עלייה של ארבע מעלות עד סוף המאה אפילו תושבי ערים צפוניות כמו סטוקהולם והלסינקי יחוו עלייה בתמותה בעקבות חום.
דפוסי התמותה אינם תלויים רק בקצב ההתחממות, אלא גם בגורמים אחרים כגון הגיל הממוצע של האוכלוסייה והמצב החברתי-כלכלי. במדינת האי הקטנה מלטה בלב הים התיכון העלייה הצפויה בתמותה הייתה הגבוהה ביותר. מבין מדינות מזרח אירופה, העלייה הצפויה בתמותה מאירועי חום הייתה גבוהה במיוחד ברומניה ובבולגריה, בשעה ששכנותיהן ככל הנראה ייפגעו פחות אף על פי שהטמפרטורה הממוצעת בהן תעלה פחות או יותר באותה מידה. לעומת זאת אירלנד צפויה לשמור על יציבות גבוהה במיוחד, והמודלים לא חוזים עלייה משמעותית בתמותה בה עקב ההתחממות באף אחד מהתרחישים שנבדקו.
בסך הכול, לפי תחזיות החוקרים, בתרחיש החמור ביותר נהיה עדים לעלייה של כ-50 אחוז בתמותה הקשורה לטמפרטורה ברוב ערי אירופה, שתסתכם ב-2.3 מיליון מתים משנת 2015 ועד סוף המאה. עם זאת, אם תיושם מדיניות עולמית שתמתן את עליית הטמפרטורות, מספר הקורבנות הצפוי בערי אירופה יפחת ל-700 אלף.
לצד ההערכות המדאיגות העולות מהמחקר, יש לזכור שהן מבוססות על הנחות שקשה לאמת, ועל כן טווח השגיאה במחקר גדול. החוקרים עצמם מציינים שהיקפי התמותה הצפויה עקב אירועי חום עשויים לעלות או לרדת במאות אלפים. המחקר גם לא לוקח בחשבון הבדלים שעשויים להיות בין מדינות שונות באירופה במדיניות המלחמה בנזקי ההתחממות ובמצב החברתי-כלכלי שלהן. על כן נחוצים מחקרים נוספים שיעשירו את הידע וההבנה שלנו בנוגע להשלכות הצפויות עקב שינויי האקלים העולמי.
אף על פי כן, ההבדל הגדול בין התרחישים מדגיש את החשיבות העצומה של התגייסות עולמית לבלימת שינויי האקלים ושל מהלכים שימתנו את השפעותיהם. בנוסף, המחקר מראה שוב כי אף על פי שההתחממות הגלובלית משותפת לכל העולם, הפגיעה שלה בחיי אדם משתנה ממקום למקום ומושפעת גם מגיל ומהמצב החברתי-כלכלי של כל אחד ואחת.
מאת: דר' דן אלחנתי
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
