מתן מינון נמוך מדי של חסמי ביטא (beta-blockers) לאחרmyocardial infarction (MI) הינו נפוץ ביותר, כך מדווח במחקר שפורסם ב- American Heart Journal . מחברי המחקר ציינו כי תוכניות שונות לשיפור איכות הטיפול לאחר MI הדגישו את הטיפול בחסמי ביטא, אך לעומת זאת אין כיום מידע קליני מספק המעיד האם המינונים הנפוצים לשימוש הינם יעילים מבחינה קלינית.
מחברי המחקר בחנו את מינוני חסמי הביטא שניתנו ל- 1,971 מטופלים עם MI (ST-elevation MI בקרב 48.2%). המינונים נרשמו בעת השחרור מבית החולים ושלושה שבועות לאחר מכן. סה”כ 93.2% קיבלו מרשמים לחסמי ביטא בעת השחרור מבית החולים. 20.1% קיבלו פחות מ- 25% ממינון היעד, 36.5% קיבלו 25% ממינון היעד, 26.4% קיבלו 26%-50% ממינון היעד ו- 17% קיבלו מעל ל- 50% ממינון היעד. בפרק הזמן שבין השחרור מבית החולים ועד שלושה שבועות, 76.4% לא שינו את המינון שקיבלו, בעוד ש- 11.9% קיבלו מינון מופחת ו- 11.6% קיבלו מינון מוגבר.
גורמים מנבאים למתן מינונים נמוכים של חסמי בטא כללו היעדר יתר לחץ דם, התערבות כלילית מלעורית אקוטית, גיל מבוגר והיעדר טיפול ב- angiotensin-converting enzyme inhibitor.
הידיעה הועברה ע”י מגר' יעקב רוזנפלד, “לאומית שרותי בריאות“
