מטרה: להעריך את השפעת השילוב של רוקח בצוות המטפל על השליטה בלחץ הדם ועל גורמי סיכון קרדיווסקולאריים נוספים בקרב חולי סוכרת מסוג 2.
שיטות: נערך מחקר אקראי מסוג מקרה-ביקורת. הרוקחים ביצעו הערכה לטיפול התרופתי, אספו היסטוריה רפואית וביצעו בדיקה גופנית ולאחר מכן סיפקו קווים מנחים והמלצות לאופטימיזציה של הטיפול התרופתי. המטופלים בקבוצת הביקורת קיבלו טיפול רגיל. מטרת המחקר העיקרית הייתה השגת ירידה של 10% או יותר בלחץ הדם הסיסטולי לאחר שנה.
תוצאות: במחקר השתתפו 260 נבדקים, 57% נשים, הגיל הממוצע היה 59 שנים, משך מחלת הסוכרת היה 6 שנים ולחץ הדם 129/74 mmHg. 48 מתוך 131 (37%) מהמטופלים בקבוצת המחקר ו- 3- מתוך 129 (23%) מהמטופלים בקבוצת הביקורת השיגו את מטרת המחקר העיקרית.
מתוך 153 הנבדקים שהציגו לחץ דם לא תקין בתחילת המחקר, המטופלים בקבוצת המחקר הציגו סיכוי גבוה יותר ומובהק סטטיסטית להשיג את מטרת המחקר העיקרית – 41 (50%) בהשוואה ל- 20 (28%) מהנבדקים בקבוצת הביקורת, ולהגיע ללחץ הדם המומלץ – 44 (54%) בהשוואה ל- 21 (30%).
מסקנות: שיעור גבוה יותר של חולים בסוכרת מסוג 2 הציג ירידה מובהקת בלחץ הדם כאשר רוקח נכלל בצוות המטפל.
הידיעה הועברה ע”י מערכת PharmaLine
