מחקר קליני מצא תרופה שמקטינה משמעותית את סכנת ההדבקה בנגיף עבור מי שנמצאים בקרבת חולה.
המגפה העולמית כבר חלפה, אך מחלת הקורונה עדיין כאן, ומשרד הבריאות ממליץ לקבוצות סיכון להתחסן נגדה באופן תקופתי. עם זאת, רוב הציבור לא טורח כיום להתחסן, וגם מי שמחוסנים אינם מוגנים לחלוטין מהדבקה. כדי להציל את חייהם של אנשים בסיכון שאינם מחוסנים קיימות כיום כמה תרופות שמקלות על התסמינים עבור מי שכבר נדבקו בנגיף.
אחת התרופות שנבדקו למטרה הזאת היא גלולת אֶנְסִיטְרֶלְבִיר (Ensitrelvir), שרשויות הבריאות ביפן אישרו לטיפול באנשים שנדבקו בקורונה. מחקרים קליניים הראו שאכן יש לה השפעה חיובית על הפחתת התסמינים, אך ההשפעה הזאת קטנה למדי. כמו כן נמצא שחולים שבלעו את התרופה הפרישו פחות נגיפים מדרכי הנשימה שלהם. כעת מתברר שזה לא הכול. מחקר חדש, שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, מצא שהתרופה יעילה הרבה יותר במניעת המחלה עוד לפני שהחלה, כשנותנים אותה לאנשים שנחשפו לחולה מאובחן. לפיכך, זוהי התרופה הראשונה שעשויה למנוע הדבקה בקורונה.
הגנה היקפית
לנגיף הקורונה יש כמה גֵנים, ביניהם גֵן ארוך שמחזיק בתוכו מידע הנחוץ לבניית 16 חלבונים שונים. כשהנגיף מדביק תא, הוא משתלט עליו ומאלץ את מנגנוני התא ליצר את כולם יחד, כחלבון אחד ארוך שאינו פעיל. לאחר מכן, אנזים של הנגיף חותך את החלבון הענק ל-16 החלבונים הנפרדים. לכן פגיעה באנזים החותך תשבש את תפקודו של הנגיף ואת יכולתו להשתכפל וליצור נגיפים נוספים. זה בדיוק מה שעושה התרופה אנסיטרלביר.
במחקר הקליני החדש ביקשו החוקרים לבדוק אם התרופה מסוגלת למנוע הדבקה של בני משפחה של חולה קורונה. עד כה ההמלצה המקובלת בבית שמישהו מדייריו חלה בקורונה הייתה לבודד את החולה, לחבוש מסכות ולאוורר את הבית. אולם רבים לא מקפידים כיום על הכללים האלה, ובמיוחד לא על בידוד מלא. לכן כשיש חולה קורונה במשפחה, קיים סיכון לא מבוטל שגם אחרים מבני הבית יידבקו בנגיף בעקבותיו.
המחקר נערך בשנים 2024-2023 בארצות הברית, יפן, דרום אפריקה, ויאטנם וארגנטינה. במחקר השתתפו כאלף אנשים שקיבלו את התרופה ומספר דומה של משתתפים שקיבלו תחליף ניטרלי (פלצבו). המשתתפים עברו את ההליך עד שלושה ימים אחרי שמישהו מבני ביתם הפגין לפחות תסמין אחד של המחלה, ונמצאו אצלו נגיפי קורונה בבדיקת PCR. ההשתתפות במחקר הותנתה בכך שהם עצמם לא הפגינו תסמינים של קורונה בתחילת המחקר, ונמצאו שליליים בבדיקת PCR. כמו כן החוקרים סיננו החוצה מהמחקר קרובים שחלו בקורונה או התחסנו נגדה במהלך חצי השנה שקדמה לטיפול. הטיפול ניתן לכל בני הבית מגיל 12 ומעלה, למעט נשים בהיריון.
כדי לבדוק אם נדבקו בקורונה נעשו לכל משתתפים בדיקות קורונה במהלך עשרת הימים אחרי החשיפה ההתחלתית לחולה. התוצאה היתה טובה מהצפוי: רק 2.9 אחוזים מהמשתתפים שקיבלו את התרופה נדבקו בנגיף ופיתחו מחלה, לעומת 9 אחוזים מאלה שקיבלו טיפול דמה. כלומר התרופה צמצמה ביותר משני שלישים את סכנת ההדבקה בקורונה. בנוסף, התרופה האטה את ההדבקה גם אצל משתתפים שבכל זאת חלו. אצל רוב המשתתפים שקיבלו טיפול דמה וחלו, התסמינים הופיעו בתוך יומיים לכל המאוחר, ואילו אצל מקבלי התרופה האמיתית שחלו התסמינים הופיעו מאוחר יותר.
מעקב נוסף אחרי בני הבית של החולים המקוריים העלה שבמהלך חודש אחרי הטיפול שיעור החולים מבין אלה שקיבלו את התרופה עמד על כחצי ממקבלי טיפול הפלצבו. לתרופה לא היו תופעות לוואי משמעותיות.
על כן, המחקר מאשר שאנסיטרלביר, שמיוצרת בידי חברת התרופות היפנית שיונוגי (Shionogi), אכן יעילה במניעת הדבקה בקורונה וגם בטוחה לשימוש. בתחילת יוני 2026 אישר מינהל המזון והתרופות (FDA) בארצות הברית את השימוש בה למניעת קורונה, אך נכון לעכשיו היא (עדיין?) אינה מאושרת לשימוש בישראל.
מאת: ד”ר גל חיימוביץ'
באדיבות מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
https://davidson.weizmann.ac.il/
